פרשה ד · פרק ה
א הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ יְגֵעִין בַּתּוֹרָה אֶחָד יָגַע וְהִשְׁבִּיחַ, וְאֶחָד יָגַע וּפֵרַשׁ. זֶה שֶׁהָיָה יָגֵעַ בַּתּוֹרָה וּפֵרַשׁ רוֹאֶה אֶת זֶה שֶׁהִשְׁבִּיחַ עוֹמֵד בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים, וְהוּא עוֹמֵד בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים, מִיָּד חֹבֵק אֶת יָדָיו וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ.