פרשה ב · פרק יד
א הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וגו'. הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל עֵינָיו בְּרַגְלָיו, אֶלָּא עַד שֶׁהֶחָכָם בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל עִנְיָן, הוּא יוֹדֵעַ מַה יֵּשׁ בְּסוֹפוֹ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה צָוַוח לְסוֹפֵיהּ דְּמִלָּה רֵישֵׁיהּ. דָּבָר אַחֵר, הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְהַכְּסִיל בַּחשֶׁךְ הוֹלֵךְ, זֶה נִמְרוֹד. וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.