קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי נחום טרייביטש
פרק ד · הלכה יט
אע"פ שאין בו טפח כו'. ובגמרא מייתי ראיה מפכין קטנים כו' ופירשו התוס' שם ד"ה שהרי דמטעם אויר הוא ובח"ר כתב דרש"י כתב משום הפסק קרקע והניח בקו' לשיטת התוס' מהא דאמרינן במס' שבת דף ס"ב והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבה"כ חולץ תפיליו ברחוק ד"א ומשני התם משום שי"ן משמע הא בלא"ה אינו חולץ הגם דאינו טפח והוא כליין ואפשר לחלק דשם העור מחובר בתפירה והוי טמונים אבל בכיס לא שייך טמונים דהא מצי נקיט להו מתוכו בלי שום מעשה וא"כ ע"כ מטעם אויר אתינן עליה ומש"ה צריך אוהל טפח כנ"ל:
וכן אם הוצרך בלילה כו' ונכנס. עי' בכ"מ מ"ש בשם הראב"ד וגם רש"י פי' בגמרא דף כ"ג ע"א ד"ה ובלילה כשהוא חולצן בביתו וטעם הרמב"ם כמ"ש בשם ר' שמחה דמשמע בגמרא גבי רב דתלי תפיליו דדוקא בתלייה צריך כיס אבל לא בלילה בביתו. אמנם בירושלמי פ"ב דברכות דף י' משמע דבלילה כיון דאינו זמן תפילין הוי כספרי דאגדתא משמע כפירש"י וקושיית ר"ש מיישב רש"י במתק לשונו במ"ש להפסיק בינו לקרקע נראה מדבריו אם יכול להניחן על שום דבר דלא הוי דרך בזיון מודה רש"י דא"צ כיס רק אם אין לו מקום וצריך להניחן ע"ג קרקע סובר רש"י דאין רשאי להניחן בלא כיס: