אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות תעניות· רבי נחום טרייביטש

פרק ה · הלכה א

פרק ה

יש שם ימים. עי' בכ"מ פ"א מהל' יסודי התורה מ"ש שמלת שם הוא כפ"א רפה בלשון ישמעאל. ופירוש דברים אלה כתב לי בני רחימי הרבני המופלג מוה' זעליג יחי' בשם חמיו הרב המאה"ג החכם הכולל מוה' וואלף ווערטהיים יחי' דפ"א רפה בלשון ערבי (אראביש) וכן תרגום אונקלס אורחת ישמעאלים שיירת ערבאי, מטעם שכל השרים והחכמים של האומה הנ"ל מדברים בשפת הערביים. ושני הוראות לה א' הויה וישות (זיין דאזיין, עקסיסטענץ), ב' סיבת או עילת הדבר (אורזאכע) כמ"ש הראב"ע שהוי"ו והארץ היתה תהו ובהו וכן ואיד יעלה מן הארץ הוא כפ"א רפה בלשון ישמעאל, להורות שהוי"ו איננו וי"ו החיבור רק במה דמסיים בפסוק הקודם להודיענו שהוית הארץ שהוציא השם יתעלה מן האפס אל היש היתה כוללת יסודות כל הנבראים בלי סדר נאות אל התכלית עדן בכח, וזה תהו ובהו כמ"ש רש"י לשון תמה ושממון עד שעלה ברצונו יתברך להיטיב לברואיו לתת הצורות בהם בפועל, וכן וי"ו ואד יעלה הוא נתינת טעם וסיבה שצמחו העשב והשיח בשלישי אף שלא המטיר עדיין ולא היה שם אדם. ולפ"ז כוונת רבינו ז"ל מ"ש לידע שיש שם מצוי ראשון היינו לידע שיש הוה וסיבה ראשונה ממציא כל הנמצאים יתברך שמו. וכן מ"ש בפ"ג מהל' תשובה ה"ז וה"ח ע"ש. וגם פה יש שם ימים ג"כ לשון הויה (עס זינד, אדער עקסיסטירען טאגע אים יאהרע). ולענ"ד אפשר גם חז"ל אשר מתורתם מחזה שדי נחזה השתמשו במקומות אין מספר בתלמוד במלת שם ע"פ הוראה השניה, ולדוגמא ר' יעקב אומר לא מן השם הוא זה גבי נותר היינו הא דאין לוקין אינו מן הטעם שניתק לעשה אלא וכו', וכן גבי יש חורש תלם אחד אמרו לו אינו השם כלומר שלבישת כלאים אינו מטעם חרישה, וכן אמר להם אף הנזיר לא היא השם עכ"ל ודפח"ח. ועי' הראב"ע פ' בהר בקרא ויצא ממכר בית כפ"א רפה וי"ו דויצא, וגם בקרא ואם מעט נשאר בשנים כפ"א רפה בלשון ישמעאל, וגם בפ' בחקותי בקרא ואם גאל יגאל את השדה, ועי' רד"ק בתחילת יהושע:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות תעניות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה