קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי נחום טרייביטש
פרק ד · הלכה א
אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון. עיין מ"ש בזה פ"א הל' י"א:
אם הרב דומה למלאך וכו'. ובחגיגה (דף ט"ו) מקשה תלמודא ור"מ היאך למד תורה מאחר ומשני ר"מ קרא אשכח ודריש וכו' א"כ קשו קראי אהדדי הא בגדול והא בקטן. ורבינו לא הביא הך חילוקא. כתב בל"מ וכ"כ הש"ך יו"ד בשם אביו מדאמר ר"מ קרא אשכח ודריש משמע דרבנן חולקין. ועיין בעין יעקב כתב בשם החידושים דבסוגיא דמ"ק משמע דאין לחלק בין גדול לקטן וא"כ הסוגיות חלוקות. והר"מ סמך על הא דר"מ בחיבורו מורה נבוכים. וראיה לדבר בריש ספר המורה כתב הט אזנך ולבך תשית לדעתי דהוא קרא דסמיך עליו ר"מ הרי דס"ל דהלכה כר"מ. ולענ"ד אין מזה תפיסה דהרי באמת מצינו כמה פעמים בגמ' דכדאי הוא דעת יחיד לסמוך עליו בשעת הדחק וא"כ הרי בדורו של רבינו היה מוכרח לחבר ספרו כמ"ש יכין ובועז סי' קל"ה דרבינו היה מוכרח כדי להשיב לאפיקורסים ואין לך שעת הדחק גדול מזה וסמך על דעת ר"מ בשעת הדחק ודברי הל"מ קיימים וע"ש בשו"ת הנ"ל ותמצא נפלאות מענין הלימוד האמיתי: