קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי נחום טרייביטש
פרק ח · הלכה יא
שותפין שקנו לולב וכו'. כתב הה"מ אבל הרשב"א כתב ומסתברא לי דהא דאחין בשלא לקחוהו לצאת בו הוא אלא לאוכלו ולהריח בו אבל לקחוהו לצאת בו ודאי בכל גוונא יוצאין בו דאמרינן יש ברירה שהרי בשעה שלקחוהו היו יודעין שאינו ראוי ליחלק ועל דעת כן לקחוהו שיטלנו כל אחד מהן לצאת בו שיהא כולו שלו דומיא דשותפין שנדרו הנאה זה מזה שהם נכנסים לחצר של שניהם שאין בה דין חלוקה כמו שמבואר בפ"ו מה' נדרים והטעם שיש ברירה וכו' ואפשר שעל דעת זה סמכו בהרבה מקומות שלוקחין לולב אחד וכל הקהל יוצאין בו ע"כ. אמנם בחידושי ריטב"א מס' סוכה דף ק"ז ד"ה תניא מבואר שלא כדברי הרשב"א במ"ש שם. ויותר נראה לומר דמודה ר"א דסוכה של שותפין יוצאין בו דל"ד ללולב דהתם כי נפק ביה חד מנייהו בכוליה נפק ולא סגי דלא נפק בחולקיה דחבריה והוי שאול דכיון שמסתמא בכולו ליכא למימר ברירה והא ודאי אין כולו חלקו ודכותה אם נשתמש בכולו אסור במודר הנאה אא"כ התנו קודם הנדר וכו' אבל הכא בשותפין כל אחד ואחד לשלו הוא נכנס ויש ברירה וכדאמרינן בנדרים בשותפין שנדרו הנאה שניהם מותרים ליכנס לחצר שיכול לומר לתוך שלי אני נכנס וכו' ואפילו למאן דאסר התם נדרים שאני דויתר אסור במודר הנאה וכו' אבל במצות סוכה דלתוך שלו נכנס לכם קרינן ביה עכ"ד. הרי להדיא דלא ס"ל סברת הרשב"א דלולב ל"ד לנדרים רק סוכה דמי לנדרים ור"א בסוכת שותפין מודה ועי' בשו"ת ריב"ש סי' שמ"ז ובס' ברכי יוסף הביא שו"ת רשב"ש סי' ח' שחלק עם הריב"ש וסובר דסוכת השותפין גרע מסוכה שאולה דשאול תוך ימי שאלה הוא כולו שלו ובמקפידין באמת פסול דל"ד להך דנדרים ע"ש שהאריך דלדידן דקיי"ל בדאורייתא אין ברירה סוכת שותפין המקפידין אין יוצאין בו ועי' בש"ע סי' תרל"ג. והנה לכאורה יש להביא ראיה לשיטת הרשב"ש דלפ"ד א"ש מה דיליף ר"י סוכה דף ל"ו דאינה נוהגת אלא בד' מינים ק"ו מלולב דנוהג ביום ולא בלילה וכו' והרגיש בספר כ"ת והלא מעיקרא דדינא פירכא מה ללולב שכן שותפין ושאול פסול משא"כ גבי סוכה ואף אי כר"א ס"ל דשאול פסול בסוכה מ"מ הרי כתבו התוס' סוכה כ"ז בסוכת השותפין מודה ר"א וכו' ע"ש שהניח בקושיא לפי שיטת הרשב"ש גם בסוכה אליבא דכ"ע פסול שותפין המקפידין דגרע משאול ובשותפין שאין מקפידין ה"ל שאולה. וי"ל דס"ל כר"א ול"ק קושית הכ"ת. אמנם גם לשיטת הריטב"א שהבאתי לק"מ קושית הכ"ת דבאמת י"ל דר"י כר"א ס"ל דשאולה פסולה בסוכה ואי קשיא עכ"פ בשותפות מודה זה הוא משום דגבי סוכה שייך ברירה משא"כ גבי לולב משום דאינו יוצא כי אם בכולו ולא שייך ברירה וא"כ שפיר יליף ר"י בק"ו משא"כ לשיטת הרשב"א דגם בלולב שייך ברירה אם לקחו לצאת בו עדיין הקושיא נשארת ויש ראיה דלא כהרשב"א. היוצא מדברינו יש כאן שלש שיטות שיטת הרשב"א דיוצא באתרוג השותפין אם לקחו מתחלה לצאת בו משום ברירה ודמי לשותפין שנדרו הנאה זה מזה דמותרין ליכנס לחצר באין בו דין חלוקה, ולשיטת הריטב"א דהיכא דמחוייב לצאת בכולו כמו באתרוג ל"ד לנדרים ולא שייך ברירה ואינו יוצא באתרוג השותפין אף אם לקחו מתחלה לכך לצאת בו דרחמנא פסליה, ולשיטת הרשב"ש ומבואר שם שהרבה מן החכמים הסכימו אפילו בסוכת השותפין אין יוצאין בו אם הם מקפידים דלא שייך ברירה כיון דהקרא אסר לנו וכל האזרח לא אתי כי אם לרבות שאול דבעת שאולה כולו שלו היא משא"כ בשותפות. והנה לפמ"ש לשיטת הריטב"א ליישב קושית הכ"ת ע"כ צ"ל דר"י אית ליה כר"א דשאול פסול ושותפין ליכא פירכא משום ברירה וצ"ל דכ"ע אית ליה ברירה כה"ג וכמ"ש הריטב"א דאפילו מאן דאוסר בנדרים מודה בסוכה דאל"כ קשיא הא ר"י לית ליה ברירה כדאמרינן בכמה דוכתין. אמנם אין מזה הכרח דאיכא למימר דמאן דלית ליה ברירה בכ"מ גם כאן אמרינן אין ברירה וכמ"ש בשו"ת הרשב"ש הנ"ל אלא מאן דאית ליה ברירה בכל דוכתי ניחא ובאמת גם אליבא דר"י מצינו דיש מחלוקת אי ס"ל ברירה ואדרבה עפ"ז יש ליישב קושית התוס' סוכה דף ל"ז ע"א ד"ה מאי ארז וכו' מה שמקשים אליבא דרב די"ל רב ס"ל דתנא דס"ל אליבא דר"י דסוכה אינה נוהגת כ"א בד' מינים ס"ל דר"י אית ליה ברירה ולתנא דס"ל אליבא דר"י אין ברירה באמת סוכה נוהגת בכל דבר דוק ותשכח. וגם לפי סברת הריטב"א מוכח לומר דס"ל לר"י כר"א דסוכה שאולה פסולה ומש"ה יליף ק"ו מיושב שפיר דלא קיי"ל בהא כר"י אלא סוכה נוהגת בכל דבר וכ"ע מודים בזה עי' בתוס' שם ד"ה כל דין כו'. כיון דביררנו דירד ר"י לשיטת ר"א א"כ לית הלכתא כוותיה אלא דסוכה שאולה כשרה ומיפרך הק"ו. ובדרוש אמרתי בזה הוא פירוש בעזרא דכתיב צאו ההר והביאו עלי זית וכו' וכתב ויעשו כל הקהל סוכות וכו' ותהי להם שמחה גדולה פי' משום דעזרא חידש להם דסוכה נוהגת בכ"ד וכמו שהשיבו חכמים לר"י ואמאי לא ילפינן ק"ו וצ"ל דעזרא חידש להם דין זה דסוכה שאולה כשירה וא"כ מיפרך הק"ו ועל ידי זה כל אחד מישראל היה יכול לקיים מצות סוכה דקודם שלמד להם עזרא היה ס"ל דשאולה פסולה והיה מקצתם שאין להם חלק בסוכה לא היו יכולים לקיים מצות סוכה משא"כ עתה יודעים מזה דסוכה שאולה כשירה ויעשו כל הקהל סוכות ותהי שמחה גדולה בקיום המצוה. וה' יזכנו לקיים מצותיו בנפש חפצה:
סוף הספר