קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי נחום טרייביטש
פרק ה · הלכה יב
העושה סוכתו תחת האילן. אמרינן בגמ' אמר רבא ל"ש אלא שצלתה מרובה וכו' והא קא מצטרף כו' אמר ר"פ כשחבטן ופי' רש"י כשחבטן שעירבן וכה"ג כשירה לכתחילה כדין כל איסור המתבטל בהיתר באינו ניכר האיסור אבל בניכר האיסור לא שייך ביטול ובלבוש א"ח סי' תרל"ב כתב אפשר שגם זה הלמ"מ דגם בניכר ועומד בפ"ע אעפ"כ בטל, א"נ מה"ת אפילו בניכר האיסור בטל ברוב דהא מסנהדרין ילפינן דבטל ברוב ע"ש, ובאמת כבר תמה עליו הט"ז שם ס"ק ג', ולשיטת רש"י גם אם לא חבטן שלא עירבן אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן ג"כ כשר. ולשיטת הריב"א גם אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלא האילן אעפ"כ האילן שעל הסכך פוסל את מקום הסכך עיין ברא"ש. והרז"ה פי' חבטן שחבט ענפי האילן עד שנשרו כל עלין ממנה דגלי דעתיה שלא ניחא ליה בצלו של אילן כלל ונעשה האילן כעומד בפ"ע ולא מצטרף לצל סוכה אפילו לכסות בהן לכתחילה מותר ובמתני' דפירש עליה סדין שהביא רבינו בה' י"ז כתבו התוס' אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשירה ואין הסדין פוסלתה וכתב הרש"א דנראה מדבריהם דאף בשצל הפסול נמי מרובה מחמתה דומיא דסדין כשירה כיון דצל הכשר נמי מרובה מחמתה. ונ"ל פירוש דבריהם דבדיעבד דוקא כשר בכה"ג אבל לא לכתחילה ובזה מיושב קושית הרש"א שם דרבא בא לאורויי לנו להכשיר לעשות סוכה כן לכתחילה והרש"א שם מחלק בין קדים הפסול דאז לא נתכשר כ"א בחמתה מרובה מצלתה והביא ראיה מדברי הר"ן. ונראה דשיטת רבינו בפירוש חבטן הוא כשיטת הרז"ה ומ"ש ואח"כ קצצן הכונה בזה על העלין ע"י חיבוט ובזה אפשר לכוון דבריו במ"ש בפי' המשנה ומיושב בזה הלשון או שקצצן עי' בהגה"מ ובכ"מ ועי' בסוגיא בריטב"א באורך ודו"ק: