קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי נחום טרייביטש
פרק א · הלכה ד
ויו"ט עשה ול"ת וכו'. ועמ"ש בש"י דבירושלמי סובר דיו"ט אינו אלא ל"ת ולחד תירוץ בתוס' מס' שבת גם בבבלי מצינו מחלוקת אמוראי בזה ולמ"ד דלא הוי כ"א ל"ת אין קושיא ממשנתנו משום דלא הוי בעידנא ועי' בתוי"ט אי בעינן בעידנא בעשה דרבים. ובזה כתבתי ליישב מפני מה לא אשמעינן הך דינא גם בסוכה ולולב דשופר לרבותא נקט משום דשופר מקרי עשה דרבים דיחיד מוציא רבים ע"ש. אלא דצ"ע גבי מצה אם מחלל את היו"ט כדי לקיים המצוה דהא לחד תירוץ בתוס' קידושין דף ל"ד ד"ה מעקה נשים פטורות ממ"ע דיו"ט ועשה דמצה נשים חייבות וא"כ הוי עשה דשוה בכל וידחה לעשה שאינו ש"ב ועי' בתוס' ב"מ דף ל' ע"א ד"ה והא אין עשה. ובאמת כתב הרב פ"ח בא"ח סי' תנ"ד בשם ספר בית מועד יש מי שאומר שאם הוציא מצה מרה"י לרה"ר אין יוצא בה משום מהב"ע וע"כ צ"ל כמו שהוכיחו התוס' בקידושין דהלאו אלים עכ"פ הו"ל לתנא דמשנתנו למיתני הך דינא דאין מחללין את היו"ט גבי מצה והוי ידענא שופר מק"ו וצ"ע: