קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק ל · הלכה ט
חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת. מדברי רבינו פה נראה דגם סעודה שלישית צריך להיות בפת דוקא וכמ"ש הה"מ ויש חולקים דסגי בפירות ומהא דתנן עירובין פ"ח משנה ב' כמה הוא שיעורא מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד לכאורה משמע דיוצאין במיני תרגימא בסעודה שלישית דאל"כ מפני מה סגי במזון שתי סעודות כבר כתב בתוי"ט שם דאין מזה ראיה כיון דאכילת דבר יום ביומו אינו אלא שתי סעודות לא הצריכו חכמים יותר והא דתנן בסוכה דף כ"ז ר"א אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה ונתקשה בס' שעה"מ וכן הפ"י למה לא בעינן ט"ו דבשבעת ימי החג א"א שלא יהיה שבת ביניהם עי' בס' יד דוד שהאריך בישובו, ולפי המבואר בש"ע או"ח סימן רצ"א סעיף א' שצריך לקיים סעודה שלישית בכביצה, ולכאורה קשה הא אמרינן בגמ' לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת לשבת אע"פ שאינו צריך אלא כזית וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא כזית וכמו שהביא רבינו הלכה ה' ואם די לסעודת ליל שבת בכזית מפני מה בסעודה שלישית צריך כביצה כבר העיר בתוי"ט על זה ובס' ברכי יוסף שם כתב דלא דוקא כזית אלא הכי קאמר יסדר אדם שולחנו אע"פ שא"צ אלא כזית מיהו יאכל כביצה, ולי נראה אף דבליל שבת סגי בכזית פת היינו משום דבלילה בעינן קידוש על היין וצריך לשתות כשיעור ולדעת הגאונים שהביא הטור מהש"ע סימן רע"ג סעיף ה' מקרי סעודה כוס של קידוש לבד ע"ש היטב. וא"כ אף דכתבו האחרונים שם דאחר שטעם כוס של קידוש צריך שישתה פעם שנית כשיעור שחייב עליו ברכה אחרונה כמבואר בט"ז ובמ"א שם מ"מ אם מקדש על היין ושותה ממנו כדינו ואח"כ אוכל כזית פת ודאי דסגי בהכי אליבא דכ"ע וא"כ לפי מה דקי"ל דבסעודה שלישית אין צריך לקדש על היין ממילא דלא סגי בפת כזית ובעינן כביצה דוקא משא"כ בשבת דמצרפינן כוס הקידוש דסגי בכזית, ולפי הבנת הטור בדברי רבינו דגם סעודה שלישית צריך קידוש על היין א"כ באמת סגי גם בסעודה שלישית בכזית. אבל לפי מה דמסיק הכ"מ דגם רבינו ס"ל דא"צ קידוש בסעודה שלישית אלא צריך שישתה יין בתוך הסעודה ובאמת אפשר דבעינן כביצה ולא מצרפינן שתיית יין בתוך הסעודה דדוקא אם צריך לקדש על היין אז חשיבות הקידוש מצרף לאכילת כזית למיחשב סעודה אליבא דכ"ע. כן נראה לי. ודע שכתב המגן אברהם דכביצה לאו דוקא אלא יותר מעט דכביצה מקרי אכילת עראי ומה דקשה ע"ז ממ"ש הה"מ פ"ו דסוכה אכילת עראי כביצה או פחות או יותר מעט דמשמע דגם יותר מעט כביצה ג"כ חשיב עראי כבר העירו בזה גדולי אחרונים וכתבו דסעודת שבת חשיבא קבע ביותר ולא דמי לשאר דברים ואין להאריך: