קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק כט · הלכה ו
מד"ס לקדש על היין. עי' פ"ז מה' נזירות ומ"ש שם בס"ד:
ומברך על היין. ואמרינן בגמ' שהיין גורם לקדושה שתאמר ועוד תדיר ושא"ת. וכ' בס' צל"ח לשיטת רבינו דעל היין הוא מד"ס א"כ חייב בקדושת היום גם בלי יין ובזה נסתר טעם השני דהא לפום רהיטא מה שהוא מן התורה נקרא מקודש נגד מה שהוא דרבנן וצ"ל דכבר יצא ידי קידוש בתפלתו ומתוך דברים אלה כתב בנשים דאין דרכן להתפלל ערבית ובקדוש היום חייבות ד"ת אם האשה מקדשת לעצמה גם ב"ה מודה שתברך על היום ואח"כ על היין עכ"ד. ובאמת י"ל דהא דאמר ב"ה שהיין גורם לקדושה שתאמר ה"פ אם כבר התפלל שוב אין אומר קדושה כ"א על היין א"כ יש ליין ופת חשיבות דגרמי לקדושה שתאמר פעם שני ואף אם לא התפלל ולדידיה הוא פעם א' מ"מ עכ"פ בזה לא מגרעין מעלת היין ופת דיש להם קדימה, וגם סברא זו דד"ת נקרא מקודש נגד דבר שהיא מדרבנן לא ברירא כ"ה דודאי חביבין ד"ס יותר מיינה של תורה וביותר לפי שכתב הרמב"ם בשרשיו שכל מה שתיקנו רבנן הוא מן התורה ואף שהרמב"ן השיג עליו כבר כתב הרב בס' הזכרונות פ"ב לקיים דברי הרמב"ם וכ"מ ברי"ף בפ' ע"פ גבי מאן דל"ל יין בעשיית הסדר דמברך המוציא ומקדש ומברך על אכילת מצה ועי' בטור סימן תפ"ג וכתב הר"ן וב"י משום דקידוש תדיר מקרי וקשה הא מצה עדיף מקדוש דקידוש יו"ט ודאי דאינו אלא מדרבנן וצריך לדחוק דברכת מצה הוי דרבנן וגם הרע"ב בפ"י דזבחים כתב דתדיר עדיף ודעת רבינו באיזה שירצה יקדים וא"כ ודאי דגם נשים מברכין על היין ואח"כ מקדשין וכ"מ ג"כ דהא ודאי ב"ה מילתא דפסיקא נקטי כמו ב"ש ולדידהו ליכא חילוק בין נשים לאנשים גם לד"ה אין מחלקין כנ"ל: