קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק כב · הלכה כז
העושה אוהל קבוע וכו'. כ"ה בגמ' שבת קל"ח אהל קבוע לא יעשה ואם עשה חייב חטאת ומה הוא אוהל קבוע שעשוי להתקיים ובנין ארעי הוא שאינו להתקיים. וז"ל הלבוש כל אוהל שיש בגג טפח זה הוא אוהל קבוע ואסור מה"ת ולאו דוקא דעיקר תלוי אם עושה בנין שיהיה שם לזמן מרובה זה הוי אוהל קבוע וחייב חטאת וכ"כ בס' פמ"ג או"ח בט"ז סימן שט"ו אות ח' ובגמ' אמרי' תני רמי ב"י טלית כפולה לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור ואם כרך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחילה ושיטת הרי"ף דבאין בגגה טפח הוא דמתירין לנטותה בכרך עליה חוט אבל ביש בגגה טפח אסור. והרא"ש חלק עליו דאם באין בגגו טפח מ"ש מכילת חתנים אלא גם בגגו טפח מותר ויפה כתב בזה הרב הגאון בנב"י מה"ת סימן למ"ד דרבינו בהל' ל' מיישב קושית הרא"ש במתק לשונו במ"ש הואיל והיא מתוקנת לכך ועי' בש"ג והדרישה כ' דהא דכ' האלפסי ואין בגגה טפח קאי רק בשלא כרך עליה חוט או משיחה. ובנב"י תמה שם א"כ למה חזר הרי"ף וכתב אם היה עליה חוטין מאתמול ונטה אותו היום מותר הא כבר כתב כן בתחילת דבריו אם כרך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחילה. ולענ"ד דברי הדרישה כנים דהא דכתב הרי"ף וחזר ושנה אם היה עליה חוטין מאתמול לא בא אלא לפרש שלא תטעה לומר דבעי' שישייר בה טפח קמ"ל הרי"ף דכריכת חוט או משיחה מועלת בלא שייר בה טפח דבריש דבריו לא העתיק אלא דברי רמי ב"י דסובל שני פרושים כמ"ש התוס' בסוגיא בד"ה כרך. ומ"ש הר"ן שם ומדברי הרי"ף אתה למד שכל אוהל ככילה וכיוצא בזה כל שיש בגגה טפח אוהל קבוע הוי ומיחייב חטאת וכ' שם בזה שלא כדברי רש"י נ' פשוט דכוונת הר"ן דוקא אם עושה כן להיות שם אוהל קבוע לימים הרבה אבל מודה הרי"ף דאם עושה לזמן מה שאינו מתקיים דאינו חייב חטאת וכן מוכח מדברי הסמ"ג ובה"ג ומדברי רבינו בפרקין. ומעתה מ"ש בנב"י שם דיש חשש חיוב סקילה בפתיחת הפאראסאל הגם שלא כתב כן בבירור לענ"ד נראה דבר פשוט שאין כאן איסור תורה כיון שאין אוהל זו לקביעות אבל איסורא דרבנן הוא אליבא דכל הדיעות אפי' לשיטת רש"י כמ"ש שם בנב"י, ועי' בס' מכתם לדוד סי' ח' שאוסר בהחליט לנשוא את הפאראסאל בשבת וביו"ט מכ"ש לפותחו אבל לומר לנכרי שישאנו להגן עליו מותר עי' ברכי יוסף סי' שט"ו: