אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש

פרק יד · הלכה ו

הלכה א

אבל בין העמודים הרי הן רה"ר. עי' הה"מ טעם רבינו שפסק דלא כר' יוחנן והרשב"א לא ניחא ליה בזה משום דהלכה כר"י לגבי רב מכ"ש לגבי רב יהודה תלמידו דרב. ולענ"ד נראה ליישב שיטת רבינו דהנה רש"י פי' שם בהא דאמר ל"נ אלא לקרן זוית, כרמלית דקתני לאוסופי כרמלית אחריתא יראה מדבריו דיותר מסתבר לאסור בקעה ואסטונית מהך דקרן זוית והוסיף הברייתא לאשמעינן דגם זו בכלל כרמלית. והרז"ה לא פי' כן אלא דעיקר כרמלית הוא קרן זוית וכרמלית דקתני הוא עיקר מה שאסרו חכמים דדמי לרה"ר ובקעה ואסטונית דמיין לרה"י ולא אסרו אלא משום לתא דקרן זוית כ"ה תוכן דבריו ע"ש. ונראה דרש"י הוכיח פירושו דלכאורה קשה בהא דאמר רב דימי אמר ר' יוחנן ל"נ אלא לק"ז למה לא אמר לא נצרכה אלא לבין העמודים דהא ר"ד גופי' אמר משמיה דר' יוחנן דגם בה"ע נדון ככרמלית ולפירש"י א"ש דבה"ע פשיטא דשווי' כרמלית דודאי גרע יותר מבקעה ואינך דהרי לחד מ"ד בה"ע כר"ה וברייתא רצה לאשמעינן חידושא בהך דכרמלית מה שהוסיפו חכמים לאסור ע"כ אצטריך לק"ז משא"כ לפי' הרז"ה דכרמלית דקתני נקט עיקר איסור דכרמלית למה אסרוהו חכמים הו"ל למנקט בה"ע ודומה לרה"ר ביותר ולפי' הרז"ה צ"ל כמ"ש התוס' שם ד"ה לא נצרכה דהא דלא אמר דאצטריך לצדי רה"ר ע"ש כן ה"נ י"ל דר' יוחנן בעצמו ידע דרבים חולקין עליו וס"ל דבה"ע רה"ר היא ועפ"ז מיושב דעת רבינו כיון דר"י בעצמו לא החליט הדבר מש"ה פסק כרבי יהודה:
ויש להביא ראיה לפי' הרז"ה מהא דמשני שם עולא בהא דתנן הבקעה בימות החמה רה"י לשבת וקאמר עולא לעולם כרמלית הוי ואמאי קרי ליה רה"י לפי שאינה רה"ר וגם ר"א ע"כ צריך להאי תי' כמ"ש הגאון מ"ו בספרו ז"י ליישב הקושיא מהא דתנן שם גם אסטונית הוא רה"י לשבת וצ"ל כיון שאינו רה"ר מש"ה קרי ליה רה"י. ויש להבין מ"ט תני תנא בהאי לישנא ולמה לא תני כרמלית כדתנא בברייתא אלא דרצה לאשמעינן תנא דמתניתא דאסטונית ובקעה מעיקר הדין המה רה"י ולא אמרו שהיא ככרמלית אלא משום לתא דכרמלית ודו"ק:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה