אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש

פרק יב · הלכה א

פרק יב

מתקנין הן אצל יצרן הרע. עי' הרמ"ק דרבינו סובר כפירש"י וכ"מ דפסק לתרווייהו דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב וכל המקלקלין פטורין ועי' לעיל פ"ח הל' ח' ובהה"מ שם והקשה לי חתני הרבני המופלג החרוץ מו"ה שמשון נ"י לפ"ד רבינו וסברתו מפני מה דחיק התלמודא במסכת ב"ק דף ל"ד דמקשה תנן וקתני הוא דומיא דשורו מה שורו דלא קבעי לה אף הוא נמי דלא קבעי לה ואמאי לא מוקי מתני' בכה"ג שמתכוון להנקם מחבירו ועושה נחת רוח ליצרו והוי כמתקן אע"ג דלא צריך לאפרו וזה הוא דקיי"ל דומיא דשורו דלא בעינן צריך לאפרו ודוחק לומר דבעינן דומיא דשורו ממש דלא משמע כן בגמ' שם בתירוצא דרבא מתני' בשוגג עי' בתוס' שם ד"ה בשוגג ובשלמא אי סבר הר"מ כשיטת התוס' דפלוגתא דר"א ור"י הוא אליבא דר"ש שפיר מקשה התלמודא לפמ"ש הה"מ דסברת רבינו הוא למ"ד מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב אבל מדברי רבינו מוכח דסבר כפירש"י צ"ע. אחר זמן מצאתי שכבר הרגיש בקושיא זו הפ"מ ב"ק פ"ג הלכה י' ע"ש מה שרצה ליישב ולא הועיל לפמ"ש:
ואני השבתי דאפשר לומר בדעת רבינו דע"כ לא כתב סברתו כ"א בעושה בשוגג להתחייב חטאת אלא דמקלקל הוא שפיר יש מקום לסברת רבינו כיון דעושה משום נ"ר ליצרו הוי כמתקן אבל אם מבעיר או חובל במזיד וקיבל התראה לא שייך סברת רבינו שיהיה התיקון מצד שמכוין להנקם משונאו ואיך יצויר זאת שיקבל התראה דהא באמת במלאכה זו הוא מקלקל ול"ד לשאר מלאכות דהתיקון בפנינו רק אנן אמדינן דעתי' דעושה להנקם בשונאו וזה לא שייך בקיבל התראה ושם בגמ' ס"ד דש"ס לאוקמא מתני' במזיד וקיבל התראה מדקתני מפני שהוא מתחייב בנפשו. וי"ל בזה בפירוש הסוגיא שם:

המחמם. עי' השגת הראב"ד והה"מ ועי' מ"ש בזה בס"ד בהל' יוה"כ פ"ב הל' ד':

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה