קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק יא · הלכה ז
הנוטל קיסם. עי' הה"מ שלמד בדברי רבינו דמיירי בקוטם בסכין אלא דלא ניחא ליה בזה שהיה לו לבאר. ובאמת גם שטת הרא"ש כן דבכלי כ"ע מודים דחייב והביא שם ראיה מתוספתא ורב יהודה דוקא ביד מיירי ע"ש. ואף דמדברי רש"י משמע דוקא במחתכו וממחקו בסכין אבל בחותך לחוד לא אפי' בסכין אמנם הרב בס' א"ר סימן שכ"ב אות ה' כ' דל"ד נקט רש"י דבקוטם בסכין לחוד ולפי מה דמסיק הרא"ש שם דר"י מיירי ביד וגבי קוטם להריח ג"כ בסכין אסור א"כ שפיר כ' הה"מ דהיה לו לרבינו לבאר כאן דבהלכה ח' מיירי ביד משמע גם דין דהכא מיירי ביד אבל לפי שיטת הט"ז או"ח סימן תקי"ט דמתיר אפי' לקטום בסכין להריח וא"כ היה מקום לומר דרבינו לא צריך לבאר אבל הט"ז לפי שיטתו הבין דבקוטם בסכין פטור ג"כ כפשטן של דברי רש"י ועי' שם בא"ר שתמה עליו ואם נאמר כפשטן רבינו פסק כר"א אפשר לומר דסמך ע"ז דר"א וע"כ כר"א סובר דאמרי' שבת דף קמ"ו ע"ב אמר שמואל האי טרפא דאסא אסור מ"ט רב יימר אמר גזירה משום מרזב ור"א אמר גזירה שמא יקטום ופירש"י שם ד"ה שמא וכו' וכיון דקטמי' ה"ל כמתקן כלי כדתניא לחצות בו שיניו לא יקטמנו ודוחק לומר דר"א ס"ל כר"א דלא כהלכתא כמ"ש הכ"מ בפ' כ"ג מה' שבת דמש"ה דחה רבינו דברי ר"א מהלכה אלא דרבינו סבר דר"א פסק בזה כר"א משום דברייתא דתוספתא סתמא קתני בלי מחלוקת ועי' מ"ש בזה בס"ד פכ"ג הלכה ו' לתרץ הקושיא אי ס"ד דפסק כר"א א"כ מפני מה לא כתב שם רבינו בהלכה ב' בהא דשובר את החבית דבמוסתקי איירי יע"ש: