אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש

פרק ח · הלכה ד

הלכה ב

כגון אספסתא וכו'. עי' הה"מ שהביא סוגיא דש"ס אמר ר"כ זומר וצריך לעצים חייב שתים וכו' אמר ר"י האי מאן דקטל אספסתא חייב שתים. נראה דאפשר לומר דר"י ל"ל דר"כ דע"כ לא מחייב ר"י ב' אלא באספסתא משום דדרך הוא בכך שקוצרין אותו ג"פ בחודש וחוזר וצומח ומאן דקטל אספסתא ממילא כוונתו לשניהם ומש"ה חייב ב' משא"כ בזומר וצריך לעצים דעיקר כוונתו לעצים א"ל דאינו חייב ב' ומש"ה הביא רבינו דין דאספסתא ברישא וגם לא כתב ביה שצריך לקצירתו משום דסתמא כ"ה ואח"כ כ' אפי' בזומר וצל"ע ג"כ חייב שתים דהלכה כר"כ. ובזה מיושב מה דקשה טובא בריש מס' מ"ק בפלוגתא דרבה ור"י דקאמר אביי בין לרבה ובין לר"י קשיא וכו' וכ"ת וכו' והאמר ר"כ וכתבו התוס' שם דל"ג קשיא משום דלמא פליגי על ר"כ ואמאי לא קשיא ליה מר"י גופיה וכבר דשו בו רבים בקושיא זו ולדברינו לק"מ. ודע דקשה לי על רבינו כיון שפסק הכא להא דר"כ אמאי פסק לעיל המנכש וביותר קשה גבי משקה מים לזרעים אמאי אינו חייב שתים דהא אביי מקשה הכא אף שכתב התוס' שם דל"ג קשיא וצ"ל דרבה ור"י פליגי על ר"כ ובספר ש"י למס' מ"ק כתבתי דהר"מ ז"ל לטעמיה אזיל דהנה התוס' כתבו במ"ק הך דר"כ דחייב משום נוטע סתמא אתמר גם בלא מחשבה ע"ש ומדברי רבינו שכתב הזומר את האילן כדי שיצמח משמע דוקא אם עושה כן במחשבה כדי שיצמח הא לא"ה לא ודחיק לי' לרבינו לומר כן משום קושית התוס' שבת ע"ג ע"ב ד"ה זומר וכו' זה דקשיא להו שם בהא דאמרי' בסנהדרין לעקל בית הבד אני צריך ודחקו שם לתרץ דמיירי בענין דמתקלקלין באילנות ודחוק להו להתוס' לומר כן משום דאזלו לשיטתם, אבל לדעת רבינו י"ל דהכי קאמר הגמ' דיכול לומר כוונתו לא היה לזריעה והנה קושית אביי לר"י אינו אלא משום דסבר דר"כ סתמא קתני א"כ כיון דחזינן דר"ל בסנהדרין סובר דבכוונה תליא מילתא א"כ דר"י אתיא שפיר ולק"מ קושית אביי משא"כ לרבה קושיא אלימתא היא ור"י סובר דגם ר"כ מיירי בחושב וא"כ ס"ל לפמ"ש בפי' דברי רבינו בהא דנקט אספסתא ברישא ואח"כ נקט דין דר"כ לומר דגם דין דר"כ דזומר וצל"ע מיירי ג"כ בכה"ג במחשב ומכוון לצמוח דומיא דאספסתא וסמך רבינו על הל' ב' דאינו חייב כ"א במכוון לצמוח ועפ"ז יפה פסק רבינו כר"י ולא כרבה ועי' בהה"מ הל' ב' ודו"ק היטב:

גבשושית וכו'. עי' בדברי הה"מ דרבינו מפרש הך דר"ל צרור שעלו בו עשבים מותר לקנח בה מיירי במונח ע"ג יתידות ופי' הל"מ ע"ש, ולפי"ז הא דאמר ר"ל התולש ממנו בשבת חייב חטאת משמע אף התולש מעציץ נקוב המונח ע"ג יתידות חייב דמ"ש מצרור דעלו בו עשבים חייב ולא חילק בין מונח ע"ג קרקע למונח ע"ג יתידות וכ"כ בס' בני חיי סימן שי"ב וחלק שם על הרב ד"ע שכתב בהל' ג' על מה שכתב רבינו ועציץ נקוב וכו' חייב מיירי דוקא במונח ע"ג קרקע אבל לא במונח ע"ג יתידות ע"ש שהאריך בדבר:

וכן אילן שיבשו פירותיו. עי' הה"מ ועי' רש"י שם ובתוס' מסכת שבת דף ק"נ ע"ב ד"ה במחובר ביבש גם העוקץ או האילן פטור ולזה דייק רבינו שיבשו פירותיו:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה