אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש

פרק ו · הלכה ט

הלכה ד

דבר שאין מלאכה וכו' והוא או מפני מצוה וכו'. ודבר זה באם אין צורך מצוה דאמירה לנכרי אסור אפי' בדבר של שבות מוכח מהא דאמרינן שבת דף ק"נ ע"א מאי חבירו נכרי ומקשה הגמ' דאמירה לנכרי שבות הוא ושם מיירי בשכירת פועלים דאין בו איסור תורה כ"א איסור משום ממצוא חפציך. ודע דקשה טובא מאי מקשה התלמודא שם פשיטא ופירש"י דכבר שמעינן לה מהא דתנן נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ומאי קושיא דלמא מתני' כר"י אתיא דמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב ומשם לא ידענא כ"א דאיסור תורה וקמ"ל אפי' בשכירות פועלים דאינו אלא משום שבות ג"כ אסור וכן הקשה קושיא זו הגאון מ"ו בספרו ז"י וביותר קשה לשיטת רבינו דס"ל להלכה מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, וצ"ל דקושית הגמ' הוי משום דשכירות פועלים נפק מקרא ממצוא חפציך הוי כמו דבר שהוא מן התורה כמ"ש רש"י ביצה ל"ז ע"א דהא דאמרינן שם אין מחרימין משום גזירת מו"מ ע"ש:
ואפשר ליישב קושיא זו בדרך יותר נכון דהנה במתני' שבת ל"ד בהא דקתני אין מעשרין את הודאי וכו' ואין מדליקין את הנרות פי' הרע"ב בשם רבותיו דקמ"ל דאפי' ע"י נכרי אין מדליקין בה"ש א"כ לפ"ז קשה על הא דתנן נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה קשה מאי קמ"ל מתני' אי לאשמועינן דאמירה שבות הא כבר ידענו ממתני' דאין מדליקין את הנרות דאם אמירה לנכרי בבה"ש אסור כ"ש בשבת ועכצ"ל דמתני' דאין אומרים לו כבה אשמועינן אפי' למ"ד מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור ואין בכבוי כ"א שבות בעלמא אפ"ה אסור לומר לנכרי כבה לפ"ז שפיר פי' רש"י דאמירה לנכרי אסור אפי' בדבר דרבנן כבר שמעינן ממתני' דאין אומרין לו כבה ומיושב היטב דברי רש"י ולשיטת רבינו לפי מה שהוכחתי מדבריו בפ"ה ע"כ צ"ל כתירוץ הראשון:
ודע דמדברי רבינו פה יראה דאפי' במקום מצוה לא הותר אמירה לנכרי כ"א היכא דאין בו אלא משום שבות כגון לעלות באילן ועי' בהגה"ת רמ"א א"ח סימן רע"ו שהביא דעת הי"א דאמירה לנכרי הותר במקום מצוה אפי' באיסור תורה והעולם שנוהגים היתר באיזה קהלות שמניחים לנכרי להדליק הנרות ביוה"כ לעת ערב בתפילת נעילה או בר"ה שחל יום ראשון בשבת להדליק בבוקר הנרות באמת אין נכון לעשות כן ובפרט בימים הקדושים נסמוך על דעת היחיד גם הרב הגאון בנב"י מהדורא קמא סימן ל"ג כתב דיש לבטל המנהג ועי' פ"א דמס' תמיד גבי הא דתנן ושתי אבוקות של אור בידם בתוי"ט שם שכתב מדסתם תנא משמע דאף בשבת וי"ט היו עושין כן וטלטול נרות אינה אלא שבות, אבל הרמב"ם כתב בסוף הלכות בית הבחירה דבלילי שבת אין בידם אור אלא בודקין בנרות הדולקין שם מע"ש וכתב הכ"מ דאע"ג דאין שבות במקדש שאני הכא דאפשר בנרות הדולקים מע"ש ע"ש. הרי חזינן דגם במקדש לא התירו שבות ואין לך מצוה גדולה מזו משום דאפשר וגם ביוה"כ ובר"ה אפשר להדליק נרות ארוכות מבע"י ואע"ג דיש לחלק בין שבות הנעשה ע"י ישראל בעצמו לבין שבות הנעשה ע"י נכרי דקיל כמבואר בא"ח סימן שכ"ח מ"מ אין נכון לעשות כן ודי לנו במה שהתיר שם בנב"י לצוות לנכרי לטלטל נרות הדולקות ולהעמידם במקום הצורך ואף לפי מה שצידד התוי"ט שם דגם בהטיית הנרות יש בו משום מבעיר וכך לי שעוה או חלב כמו שמן דשייך ביה הבערה דבקל יוכל להטות וגזרו בו אף במקדש א"כ היה לנו לאסור גם טלטול הנרות דולקות דיש נמי חשש איסור תורה אמנם דברי תוי"ט לא נהירין כדמשמע מלשון הב"י ורמ"א בסי' רע"ה ואין להאריך:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה