קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק ג · הלכה יב
מפני שאין צריכין בישול הרבה. ועי' בה"ה ואחרים פירשו בו בהיפך ולבוש בסימן רנ"ד ג"כ כתב הנך ב"פ וכתב דאין נ"מ בין הטעמים ובא"ז כתב דנ"מ דלפי' רבינו אסור גם בשוגג במ"ש משא"כ לטעם הב' דלא רבו העושים כן למ"ש אין לאוסרו בשוגג ובס' ק"נ הקשה לפי' פי' רבינו בשבת דף י"ח בהא דלא ידע מעיקרא טעמא דשמא יחתה תקשי למתני' דבשר ובצל ואין לומר כמ"ש התוס' שם דשא"ה דאין דבר מפסיק בינו לגחלים ומ"מ קשה מאי פריך מוגמר וגפרית נמי לגזור הא בלא הך ברייתא דתורמסין קשה דהא ג"כ אין דבר מפסיק בשלמא לפירוש התוס' ניחא דה"א דבדבר שצריך גמרו יום ולילה אסח דעתיה מניה ולא שייך חתוי ובגפרית ומוגמר תני מתגמרין והולכין כל היום כולו ועל תורמסין שפיר מקשה דג"כ צריך לבשלם יום ולילה אבל לפי' רבינו קשה ע"ש שדחק מאוד ובאמת לק"מ די"ל דרבינו סובר ליישב קושית התוס' כמ"ש בס' ק"ע פ"ק בשבת הל' ה' ד"ה דרכו כו' דבשר ובצל שאני שדרכן להתהפך הלכך שפיר יש לגזור בהו שמא יחתה וסברא זו נזכר בירושלמי שם, א"נ י"ל לדעת רבינו עפמ"ש בחי' מהר"ם לובלין בהא דמסיק בגמ' דף י"ח טעמא דלא תמלא אשה כו' שמא תחתה בגחלים א"כ לפי טעם זה אין לאסור כ"א לכתחילה ואמאי קתני בברייתא אם עשה כן למ"ש אסורין בכדי שיעשה הטעם כדי שלא יהנה ממלאכת שבת ומאי מלאכת שבת איכא כאן ע"ש. וא"כ י"ל דהמקשה מש"ה לא רצה לשנויי טעם משום חתוי דדחיק לי' קושית המהר"ם ועי' בחי' הגאון מ"ו בס' ז"י שם בתוס'. ודע דמ"ש המהר"ם שם ליישב קושיא זו דמה"ט אסר בכדי שיעשה דחיישינן שמא יחתה בגחלים ולאו אדעתיה ואיכא מלאכת שבת ודברים אלו תמוהים מאד דא"כ אם ידע בודאי שלא היה בביתו כלל ולא נעשית איסור מותר למ"ש מיד וז"א דהא רבינו פה סתם הדברים דאסורין למ"ש בכדי שיעשו ועוד מי גרע בעבר ושהה בתבשיל שאסור להשהותו ואסור למ"ש בכדי שיעשה ושם לא שייך סברא זו כמבואר בדברי רבינו הל' ט' אלא ודאי דהטעם שכל שעבר על מה שאסרו חז"ל קנסו אותו ליאסר בכדי שיעשה ודוק: