קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש
פרק ג · הלכה י
ואין מחזירין כו' ע"ג כו'. משמע דבתוכה אסור ועי' בב"י ססי' רנ"ג ובד"מ שם ובאותן הנוהגים דבליל שבת נוטלין הקאפע מכירה שאינה גרופה ונותנין לתוך התנור אחר שלוקחין משם מאכלי בשר ושוהין שם עד למחרת וזה אסור לפי דברי רבינו פה הגם דרמ"א כ' שם היתרא מ"מ המ"א פקפק עליו וגם אם היס"ב אזדא לה היתרא והגאון מ"ו בספרו זרע יעקב כתב בטוב טעם דיש להם מקום לסמוך ואין למחות בידם יע"ש:
אבל משהניחה ע"ג קרקע כו'. עי' בר"ן בפ' כירה שכתב דמשמע בירושלמי דכל הנך לא מיירי אלא כשסלקן מע"ג כירה מע"ש ולא הניחו עד חשיכה אבל נטלו משחשיכה אפי' הניחו ע"ג קרקע מותר להחזירו וכו' מזה נובעים דברי הרמ"א ססי' רנ"ג בשם י"א והב"י כתב דמדברי רבינו מוכח דלא כדבריו ולא העיר איך נתיישב לדברי רבינו הך דירושלמי, ועי' בק"ע שם שדחק עצמו שהיה לרבינו גי' אחרת ועי' מ"ש שם ליישב דעת רבינו וסיעתו בחיבורי ש"י:
וכל שאין מחזירין אין סומכין כו'. דברי רבינו פה דסובר דסמיכה דוקא בשהייה מותר אבל לא בחזרה ואין כן שיטת התוס' דף ל"ז ע"א ד"ה מהו לסמוך למ"ד לשהות תנן מבעי ליה בין בשהייה בין בחזרה יע"ש. ובאמת נראין דברי רבינו וראיה לזה דאל"כ קשה בהא דאמר דף ל"ח ואף ר"א סבר מחזירין אפי' בשבת דלמא בסמיכה בחזרה הוי וכמ"ש הרש"א בתוס' דף ל"ו ע"ב ד"ה חמין יע"ש. ולשיטת התוס' י"ל דהנה ר"ח בדף ל"ז אמר קטמה והובערה משהין עלי' כו' ומחזירין כו' ולפי מה דמסיק תלמודא שם דלא שייך למתני סומכין משום מקיימין יראה דסובר ר"ח לפי האמת סמיכה אסורה וא"כ חולק על הברייתא וצ"ל לשיטת התוס' דתנא סומכין משום מחזירין דתרווייהו שווין היכא דמותר להחזיר מותר לסמוך וא"כ שפיר הוכיח ר"ח לשיטתיה ודוק היטב: