אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת· רבי נחום טרייביטש

פרק ג · הלכה ד

הלכה ב

או שהסיקוה בקש כו'. מתני' דכירה תנן בגפת ובעצים ופירש"י פסולת של שומשמין ובר"פ במה טומנין מבעי הגמ' דזיתים תנן או דשומשמין וכתב המהרש"א דכיון שכבר הוסק ודאי דאף של שומשמין מוסיף הבל ורבינו בפי' המשנה ריש כירה כתב גפת פסולת של זיתים. ונראה דל"ד משום דסמך רבינו מדלא התיר במתני' כ"א קש וגבבא משמע דלא הותר כ"א הני אלא דקשה ע"ז ממה שכתב רבינו דגללי בהמה דקה ג"כ מותר ועי' ב"י שדין זה מוכח בירושלמי ויש שם חלופי גרסאות וגם שם בירושלמי מוכח דשברי חריות שהיו יבשין מתחלתן הם כקש וגבבא והא דלא חשב הרמב"ם פה צ"ל כמ"ש בשירי קרבן דסובר רבינו קש וגבבא ל"ד אלא כל הדברים שאין שם גחלים בוערות וא"כ עדיין קשה למה פירש רבינו במתני' דזיתים וראיתי בס' תוספות שבת סימן רנ"ג דכתב דוקא לשיטת רש"י דטעמא דשהייה משום הטמנה א"כ ודאי דאף שומשמין מוסיף הבל משא"כ לשיטת התוס' דשהייה והטמנה אינם ענין אחד דהטעם משום שמא יחתה בגחלים וזה לא שייך אלא בזיתים אבל לא בשל שומשמין דאינם נעשים גחלים וא"כ יפה כתב רבינו. ועי' במג"ש בסוגיא דמוליאר הגרוף ועי' מ"ש בס"ד פ"ד:
ודע דיש באיסור זה ג' שיטות והעתיקם הר"ן בקצרה. שיטת רבינו האי גאון כל שנתבשל כמב"ד מותר לשהותו ע"ג כירה שא"ג אפי' מצטמק ויפה ושיטת האלפסי אסור לשהותו אלא א"כ מצטמק ורע לו. ושיטת הרז"ה תבשיל שהגיע למאכל ב"ד ואין צימוקו יפה לו מותר להשהותו אבל צימוקו יפה לו כל שלא נתבשל כל צורכו אסור נתבשל כל צורכו וצימוקו יפה הכל כמנהג המדינה ע"ש שהאריך בראיות. ובאמת שיטת רבינו כשיטת האלפסי והא דפסקי' דאין צולין בשר ובצל וביצה לקמן בהלכה ט"ז וכן בהלכה ח"י גבי פת וחררה ע"ג גחלים כבר ביאר רבינו טעמם ועי' בר"ן חי' ועי' מ"ש בזה בספרי ש"י:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה