אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי נחום טרייביטש

פרק א · הלכה ו

הלכה ד

לא אסרו ההוצאה ביו"ט כו'. הרי"ו כתב בשם ר"ת דמותר לשחוק בכדור בר"ה וביש"ש תמה ע"ש מה מקום לשחוק הלזה להתירו וכתב בס' בינה לעתים בפרקין דדעת ר"ת דאין בו אלא טלטול ברה"ר דהכדור מונח ברה"ר ואינו מוציאו מרה"י לרה"ר וד"א בר"ה הלכתא גמירי לה בשבת וקיי"ל בכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אין למדין מן הלכה ומלאכת יו"ט ויוה"כ ילפינן בנין אב משבת וא"כ ליכא למילף יו"ט משבת לענין העברת ד' אמות והניח בספק. ולי צ"ע דבריו דא"כ קשה הא דאמרינן במס' הוריות דף ד' ע"א בהא דמקשה תלמודא ואמאי הוצאה הא כתיבא אל יצא איש ממקומו (כ"ה הגירסא העיקרית ע"ש) ומשני כגון דאמר הוצאה אסירא הכנסה שרי ולפ"ד קשה אמאי לא משני הגמ' דהורה להם הוצאה אסור מרה"י לרה"ר אבל הוצאת ד"א דג"כ נקרא הוצאה דמקומו של אדם הוא ד"א וזה לא מפורש בקרא אלא מהלכה ושפיר חייב. ועוד לפ"מ דאמר שמואל בשבת ר"פ הזורק דמקושש מעביר ד"א ברה"ר הוי ולדידיה מפורש בתורה מקרי דהא מקושש נתחייב עליה ואין מקום לספיקו כ"א להחולקים שם אי תולש הוי או מעמר הוי ובגמ' שם קאמר נפ"מ לכדאיסי וכו' ואמאי לא קאמר נ"מ לשמואל יו"כ ויו"ט ג"כ אסור העברת ד"א משא"כ לאינך. ודוחק לומר דתלמודא רצה למצוא נפקותא אי תולש הוי או מעמר הוי דהא אנן לא קיי"ל כאיסי כמ"ש בה"ש פ"ז ויותר הו"ל לתלמודא למצוא נפקותא מה דנ"מ לדידן. ועוד הא אמרינן במס' נזיר דף כ"ה ע"ב אי מהלכתא ה"א הלכתא ואי אקרבה לא מיחייב וע"ש בפי' המפרש ובתוס' שם ודו"ק וא"כ קשה אי הלכתא היא מנ"ל לחייב מעביר ד"א ברה"ר בשבת. אלא נראה לענ"ד ברור דכ"מ דהלכה לא בא אלא לפרש קרא הוי כאילו נכתב בפירוש וחייב עליה וכענין ח"י טריפות שנאמרו למשה מסיני וכן לא תאכל כל נבילה ובא הלמ"מ ומפרש דנפסלה בשחיטה הוא בכלל נבילה וכן הכא נמי הלמ"מ גילה דבכלל הקרא אל יצא איש ממקומו הוא העברת ד"א והרי הוא כאילו נכתב מפורש ולא שייך לומר אין למידין מהלכה ועי' במס' ביצה דף כ' ע"א בהא דאמר שם דלמא מעולת חובה גמירא ובתוס' מקשה שם דהוי דבר הבא מן ההיקש ורש"י סובר כיון דכתיב כמשפט כאילו מפורש בקרא ע"ש באס"ז ודו"ק. וכ"מ בגמרא בהרבה מקומות דמקשה הגמ' כיון דהלכתא הוא קרא ל"ל סוכה כ"ז נדה ל"ב ודומיהם ועי' בפי' הרע"ב מס' זבחים פי"ג גבי מנסך מי חג בחג מה שנתקשה שם בתוי"ט ולפ"ד יש מקום ליישב ועי' בתבו"ש יו"ד סי' כ"ט ולפי"ז אין חילוק כלל בין שבת ליו"כ לענין מעביר ד"א דכל כי האי חדושא הו"ל לתנא לאשמועינן ולא למתני סתם אין בין יו"כ לשבת, ובזה אפשר ליישב קושית התוס' מה דנקיט בכ"מ גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר ולא נקיט גזירה שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר דרצה תלמודא לאשמועינן דהעברת ד"א הוצאה גמורה לחיובא מיחשב וגזרינן עליה כמו בכל איסורי שבת דלא תימא כיון דהלמ"מ הוא אין לגזור עליה קמ"ל ואין להאריך בזה:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה