קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי נחום טרייביטש
פרק ד · הלכה ח
לא פשטה תקנה זו בכל ישראל כו'. עי' בכ"מ דלא בטלו לתקנה מש"ה חסידים ואנשי מעשה אשר להם כח נוהגין סלסול בעצמם וטובלים טבילת קרי ועיין בד"מ סימן פ"ח וכבר אמרו אשרי הנזהר בו ודורשי רשומות רמזו בקרא יראת ה' טהורה היינו כשהיא בטהרה עומדת לעד ולא ינתק קשר היראה. והנה ראיתי להעתיק פה מה שמצאתי בכ"י מגאון אחד מיוחד הרב מו"ה מהר"ם ה"ב שנדרש מאנשי מעשה הנוהגין בטבילת קרי אם נמצא עליו דברים החוצצים וכן אם צריך לעיין קודם טבילה מדברים החוצצים ופלפל בחכמה והסכימה דעתו הרמה הואיל ואינו אלא מנהגא א"צ להקפיד ע"ז ואינו חוצץ דמעוט המקפיד אינו אלא מדרבנן ומביא ראיה לאיסור מהא דאמרינן יבמות דף מ"ה ע"ב ההוא דהוו קרו ליה בר ארמאה וקאמר ריב"ל מי לא טבל לקריו והנה בטבילת גרים אמרינן שם דף מ"ז דחוצץ כל דבר החוצץ בנדה וא"כ מה קאמר מי לא טבל לקריו הא לקרי אינו משגיח בדברים החוצצים ובטבילת גר לא מהני א"ו דגם לטבילת קרי מעכב כל דבר החוצץ בנדה שוב הביא שם מה שהקשה לו חכם אחד ע"ז דאכתי קשה הא ריב"ל גופא אמר בגמרא מאי טיבן של טובלי שחרין דדי בט' קבין א"כ איך אמר שם מי לא טבל לקריו הא לקרי לא צריך טבילה כלל. ולענ"ד דזה טעמא דהר"מ והרי"ף ז"ל דפירשו שם מי לא טבל לקריו כו' היינו כיון דחזינן דמקיימי מצות א"כ ודאי דטבלו כמשפט לשם גירות עיין ברמב"ם פי"ג מהל' א"ב ובטור יו"ד סימן רס"ח וב"י שם ומפאת קושיא זו היתה הוכחה לפירושם. ואפשר דגם דעת התוספות כן דלא הקשו שם רק אנדה דבזה לא מסתבר סברת הרמב"ם:
אכן המעיין בירושלמי ס"פ האומר הביאו בעל מ"ע פי"ג מה' א"ב יראה דכך היה מנהגן לטבול כל גר מקריו הואיל ומזוהם היה בזנות כדגרסינן שם אתיא דריב"ל כב"ק אין גר עד שיטבול לקריו מ"מ העלה שם להלן כיון דאינו אלא מנהגא א"צ לחוש לדברים החוצצים. וצ"ע בהא דאמרינן ר"ה דף י"ז חייב אדם לטהר את עצמו ברגל ופסקו הרמב"ם בסוף הלכות טומאת אוכלין דחיוב גמור הוא אלא שאין לוקה ועיין מל"מ הביא שיטת הפוסקים דמה"ת הוא. הגם דכתב הר"מ הטעם משום דעולין לרגל והלכתא למשיחא עכ"פ אנו עושין זכר וטובלין עצמינו יש לדון דצריך לדקדק מדברים החוצצים הגם דאמרינן בטבילת קרי דא"צ לדקדק ומהא דאמרינן ברכות דף כ"ב ע"ב דר"ח טבל במעלי יומא דפסחא להוציא רבים י"ח ולא טבל נפשיה מטהרת רגל משמע קצת דאינו אלא מצד מנהגא ולא מדינא א"כ דין אחד להם טבילת קרי וטבילת ערב הרגל דא"צ לדקדק על עניני חציצה לפי הסכמת הגאון הנ"ל וכן הסכים ג"כ הגאון מ"ו להלכה ועיין במס' יומא דף ל' ע"ב א"ל אביי לר"י לר"י דאמר סרך טבילה היא זו חוצץ או אינו חוצץ א"ל כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון וע"ש בתוספות ד"ה חוצץ משמע קצת דגם בטבילת קרי צריך לדקדק מדברים החוצצים וצ"ע:
סוף הספר