קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי נחום טרייביטש
פרק א · הלכה י
אם רצה כו'. עיין הראב"ד ובכ"מ תמה ממ"נ גם לר"ש קשה שיהיה צריך ששה כמשכן כו' ונראה ליישב קושיית הכ"מ דבאמת היה קשה ליה לרבינו אם טעמא דר"ש משום דיליף תכלת ממשכן ודאי דקשיא טובא דליבעי חוטן כפול ו' ולא הוי שתיק בספרי לגלות לנו היכן מצא ברמיזה דלא בעינן בציצית כפול ו' וכה"ג אשכחן במס' שבת דף כ"ח ע"א בהא דאמרינן הא דתנן כל היוצא מן העץ אינו מיטמא טומאת אהלים אלא פשתן מנ"ל אמר ר"א גמר אהל אהל ממשכן כו' ומקשה הגמרא אי מה להלן שזורין וחוטן כ"ש אף כאן שזורין וחוטן כ"ש ת"ל א"א ריבה כו'. ובאמת ז"ל הספרי ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת טווי ושזור אין לי אלא תכלת טווי ושזור לבן מניין הרי אתה דן הואיל ואמרה התורה תן תכלת ותן לבן מה תכלת טווי ושזור אף לבן טווי ושזור ע"כ א"כ הרי לא נזכר שם טעם דילפינן תכלת ממשכן אלא נראה דה"ט דספרי דגבי תכלת פשיטא ליה דבעינן שזור משום דסובר הספרי דעיקר כלאים אינו אלא בשזור וא"כ אי ס"ד דלא בעינן בתכלת שזור א"כ לא הוי כלאים תכלת עם הבגד ולמאי הלכתא כ"ר להתיר כלאים בציצית וכמ"ש התוס' במסכת מנחות דף ל"ט ע"א סד"ה קה"ע והנה דבר זה אי בעינן שזור כ"א לבדו עיין בגמרא מסכת נדה דף ס"א ומשמע בדעת הרמב"ם כפי גירס' שלפנינו בטור יו"ד סי' ש"א דבכ"ע הוי כלאים דאורייתא ודלא כמו שהבין הכ"מ שם ודבר זה תלוי במחלוקת האמוראים שם ולפי"ז אין ראיה דבעינן שזור לשיטת הרמב"ם ובזה י"ל דעל הספרי ל"ק משום דהספרי מצי סובר דכלאים לא הוי כ"א בשזור כל א' לבדו מש"ה מוכח דבעינן שזורין ולא ילפינן ממשכן כלל אבל לדידן דקיימ"ל בכ"ע הוי כלאים אם אמרינן דבעינן שזורין א"כ ממשכן ילפינן ע"כ ליבעי חוטן כפול ששה ועיין מה שאכתוב בס"ד בהלכות כלאים ודו"ק:
וז"ל הטור א"ח סימן י"א וצריך שיהיו שזורין וכתב הב"ח דבטוויה שלא לשמה כתב דפסולין ובשזורין לא כתב דפסולין אלא דצריך שיהיו שזורין נראה לפרש למאן דמצריך טווין ושזורין לשמן הוא מדסמיך קרא גדילים תעשה לך לקרא דלא תלבש שעטנז ופירושו שוע טווי ונוז ואמר גדילים תעשה לך מהם דהיינו שיעשה הציצית טווי ונוז שפירושו שזור ע"כ. וצ"ע דבריו דמנ"ל דרשא זו והוא נגד הספרי הנ"ל ועיין בתה"ד סימן מ"ד כתב וז"ל הרוצה לעשות ציצית של משי יזהר שלא יקח החוטין כמו שהן טווין ושזורין מן החנות של עכו"ם דבעינן טווי ושזור ע"י ישראל לשמן אלא יקח לשון של משי מן החנות וע"י ישראל יטווה וישזור אבל בספר ברכי יוסף א"ח סימן ט' אות ב' כתב בציצית של משי צריך זריקתן לשמן ע"ש: