קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי נחום טרייביטש
פרק א · הלכה ד
והתכלת כו'. לשון רבינו תמוה מאוד כאשר האריך בזה הכ"מ בס"פ ויותר מסתבר כפי פי' שכתב כאן דסובר רבינו דע"כ לא נחלקו חכמים על רבי אלא במה דס"ל לרבי דאם אין לו תכלת לא יעשה לבן כלל בזה פליגי משום דעיקר מצוה בלבן אבל במה דס"ל לרבי באם אין לו לבן לא יעשה ציצית כולם של תכלת בזה לא פליגי עליה ולא מכשרו אלא באיגרדום כמו דרבי מכשר באיגרדום ובזה ארווח לנו פי' הסוגיא דלכאורה קשה מאי זה דמקשה התלמודא לימא מתני' דלא כרבי מאי איכפת לנו בזה ודוחק לומר משום דרבי סתמה למתני' מה"ט נ"ל מה דדחיק ליה להרז"ה במס' שבת פרק ב"מ מביאו הפמ"ג בפתיחה להלכות ציצית שכתב והוי יודע שדעתנו אינה נוטה שהתכלת אינן מעכבות את הלבן כו' ואע"ג דתניא וחכ"א א"מ הא פרישנא בגמרא דיחידא' היא הלכך הדרי' לכללא דנקטינן הלכה כרבי כו' מדקא מהדרי' לפרושי למתניתין לאפוקי מתני' מפשטה ולאוקמה אליבא דרבי כו' וכ"נ מדברי הר"ש קירא"ה בה"ג שלא כתב משנה זו התכלת א"מ את הלבן בהלכות ציצית שלו. ע"ש והיינו משום דקשיא ליה כמ"ש אע"כ דסתמא דתלמודא היה סבר דהלכתא כרבי ומש"ה בעי הגמרא לידע אם יש פירוש אחר במתני' לאוקמה כהלכתא ולפי פי' הרמב"ם פה סרה קושייתו די"ל דודאי לא היה ס"ל לתלמודא דהלכתא כרבי בכל ענין אלא כמ"ש במה דמסתבר טעמא דרבי באם אין לו לבן הוא מסתבר דמעכב ואם נוקמי המתני' כפשטה מוכח פירוש המתני' דרבנן פליגי בכל ענין ולא מסתבר טעמייהו בזה מש"ה קא מהדר לפרושי למתני' בע"א באיגרדום וא"כ הלכתא במה דמסתבר טעמיה באם אין לו לבן ול"פ רבנן עליה כלל בזה אבל במה דס"ל באם אין לו תכלת אינו מחוייב מה"ת בלבן כלל בזה ודאי לית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דאינו מעכב ודעת הרז"ה יחידאה היא ולית דחש לה ועיין שם ברמב"ן במלחמות ובזה סרה כל תלונות הרז"ה וזה ברור ודו"ק היטב: