אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי נחום טרייביטש

פרק ו · הלכה ו

פרק ו

אלא לדבר מצוה. עי' הה"מ מ"ש בשם הרשב"א דאם הלך ברגליו וקנה שם שביתה בה"ש בין לדבר מצוה בין לדבר הרשות כו' וסיים הב"י באו"ח בסימן תט"ו ונ"ל שאפילו לכתחילה יכול לערב ברגליו לדבר הרשות ולא אמרו שאין מערבין אלא לדבר מצוה אלא במערב בפת דליתא מדינא אלא להקל על העשיר וכו' ע"ש. ומשמע לפ"ד דה"ה לר"מ דס"ל דעיקר עירב בפת מדינא ולא אמרו ברגל אלא להקל על העני א"כ הדין בהיפך והקשה הרב הגאון אמ"ו זצ"ל לפי"ז איך יובן קושית הגמ' דף ל"א דמקשה הגמ' אלא הא דאמר ר"י אין מערבין אלא לד"מ לימא כתנאי אמרה לשמעתיה קשה הא ת"ק דר"י ר"מ היא ולשיטתיה מודה ר"י דמערבין בפת אפי' לד"ר לפ"ז אמר ר"י לשמעתיה אליבא דכ"ע ות"ק שם דסובר דאין מערבין הוא ר"מ ומאן דסובר מערבין הוא ר' יהודה ולר"י רגל עוקר עכ"ד. ולעד"נ דבלא"ה קשה להבין לפי הבנת הב"י לישנא דר"י דאמר אין מערבין אלא לד"מ סתמא קאמר משמע דעל עיקר דין העירוב קאי דאל"כ הו"ל לפרש לר"מ ולר"י אם עירב שלא כדין אלא נראה דהא בלא"ה דהא דפסקו כל הפוסקים כרב יוסף דאין מערבין אלא לד"מ טעמא בעי ובאמת בהג"א דף פ"ב כתב לכאורה הלכה כרבא מערבין אפי' לדה"ר כדמוכח באורך ובאמת כוונתו נכונה דהא בסוגיא דעירובין דף ל"א מוכח דרבא ס"ל דת"ק סובר מערבין לדבר הרשות אפי' לכתחילה וכ"מ ג"כ בסוגיא דפסחים דף כ"ג בהא דמקשה והרי נזיר ותרומה ע"ש בתוס' דלא מקשה אלא למ"ד דמערבין לדה"ר ושם בפת קמיירי ודלמא סובר ר' אבהו כר' יהודה אלא דאעפ"כ שפיר פסקינן כרב יוסף משום דלישנא דמתני' דייקא כוותי' דהא מקשה הגמ' פשיטא, ומעתה סובר הרשב"א הגם דלא פסקינן כרבא אלא כרב יוסף מ"מ ז"א אלא במערב במה שהקילו בו לעשיר לערב בפת דבזה יש סייעתא למשנתנו אבל במערב כדינא ברגל לית לן ראיה ממשנתנו לפסוק דלא כרבא ובדרך הכרעה כ' כן הב"י אבל ודאי מודה הב"י אליבא דהרשב"א דר"י דאמר אין מערבין אלא לדב"מ ודאי בכ"ע אמר ושפיר מקשה תלמודא לימא כתנאי כנ"ל:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה