אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי נחום טרייביטש

פרק ו · הלכה ד

הלכה ג

ואינו חייב עד שימסור מקצת זרעו. עיין כ"מ ופר"ח הקשה דהוי התראת ספק, ועיין בס' משנת חכמים בהג"מ הביא לשון הסמ"ג ויש טעם בזה כו' וזה עשה כ"כ עבירה שאין לו כפרה. ובמסכת סנהדרין י"ד ע"ב הביא מהרש"א דברי הסמ"ג וכתב וזה נראה טעם הא דאמרינן אין עונשין מן הדין. ולולא דבריו יש לומר דהטעם כפשוטה אולי יש פרכא נעלמה מאתנו וכמ"ש לפרש הא דאמרינן בגמרא סנהדרין אין מעמידין בסנהדרין כ"א היודע לטהר את השרץ כו' מק"ו ומקשים התוספות מה לנו פלפול של הבל. אמנם ה"ט משום דסנהדרין דנין והורגין א"כ לפעמים יענשו גם מק"ו אם הוא גלוי מילתא אבל אם אין להם קבלה בבירור שק"ו זה הוא גלוי מילתא בעלמא א"א להם לענוש אע"פ שנראה להם ק"ו ברור ולא ידעו שום פרכא על זה אעפ"כ אסור להם לענוש אולי יש פרכא נעלמת מאתם ובזה מורה להם שיודע לטהר את השרץ מקל וחומר וידע בעצמו שיש לדון ק"ו אע"פ שאינו אמת ומזה יבין בעצמו שלא לענוש מן הדין:
ונראה דיש נ"מ בין הטעמים דלטעם הרש"א א"כ בממון ודאי עונשין מן הדין דמהיכא תיתי יפסיד חבירו שלא לשלם לו היזקו אם יש סברא שחייב לו יותר, ולטעם השני שפיר י"ל דגם בממון אין עונשין מה"ד דאולי יש פרכא נעלמת והמע"ה:
עוד יש לומר נפקותא אחריתא הא דכתב הה"מ בפרק ב' מהלכות מ"א היכא דאיכא עשה מפורש שוב מזהירין מן הדין אי אמרינן כטעם הרש"א א"כ ליתא לסברת הה"מ דאדרבא כיון דכתיב עשה יתירא ודאי דיש לנו לומר דהעונש חמור וליכא למילף מק"ו אבל אי אמרינן אולי יש פרכא ופירוש דקל הוא עוד יש מקום וסברא לומר כיון דכבר מצינו איסור עשה מפורשת שפיר יש לדון ק"ו דעונש חמור הוא. וע"פ זה יש לנו לומר במה שכתב התוס' ריש ב"ק ד"ה ולא זה כו' דפליגי תנאי בזה אי גבי ממון עונשין מה"ד או לא לכאורה קשה באיזה סברא פליגי ולפמ"ש א"ש דפליגי אם אמרינן כסברת הרש"א עונשין מה"ד ומ"ד אין עונשין ממון מה"ד ס"ל סברא שניה והמע"ה. ולפ"ד שהוכחנו שסברת הה"מ תליא בפלוגתא דתנאי מיושב קושית מ"ו הגאון מהא דמקשה תלמודא מכות (דף י"ח) וכי מזהירין מה"ד והא שם איכא עשה ומן האמור מיושב:
ובדרך פלפול אמרתי לישב קושיא זו דיש מקום לחלק דע"כ לא כתב הה"מ באיכא עונש מפורש מזהירין מה"ד היינו דוקא היכא דלא מצאנו פרכא כלל דמה"ת לנו לומר שיש פרכא נעלמת מאתנו כיון שבלא"ה מצינו עונש מפורש אבל היכא דאיכא פרכא לפנינו ואנו מסופקים אם הפרכא זו חזקה לסתור הק"ו או לא אז ודאי דאין מזהירין מה"ד אף דאיכא עונש מפורש וא"כ הוא מדויק לשון הגמ' שם דשם גרסינן אמר רבא דילידא אמיה כר"ש תלד אע"ג דאית ליה פרכא ורבא ודאי דלא יחלוק על ר"ש דר"ש לא חשיב ליה פרכא ולמאי הלכתא מייתי הגמרא מילתא דרבא אלא דבא לאורויי לנו דאין כאן כ"א איסורא בעלמא ומש"ה פריך שם הא אין מזהירין מן הדין ומשני איסורא בעלמא מפני דהפרכא גלויה לא שייך סברת הה"מ ודוק:
והנה הריטב"א במסכת מכות (דף י"ד.) ד"ה והלא כתב וז"ל וא"ת אין עונשין מה"ד וי"ל דקרבן עונשין מה"ד א"נ כו' הנה ס"ל בתירוץ הא' דבר חדש דגבי קרבן עונשין מה"ד. ונראה דסברת הריטב"א לדידן דקיי"ל חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא כמ"ש והאריך הל"מ פ"ח מהלכות מ"א הלכה ט"ו א"כ מאי אכפת לן אם מביא קרבן אבל למאן דאי"ל חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא אין מקום לחלק בין קרבן לשאר עונשין. ובזה מיושב קושית הרב הגאון מו"ה דוד דייטש אבד"ק ע"ח זלה"ה מהא דתניא בתוספתא דשבועות (פרק ג') דריב"ב דרש שם מושבע מפי עצמו מק"ו ואמר ר"א דנתי לפני רבי וכי עונשין מה"ד הרי דגם גבי קרבן אמרינן אין עונשין. ואפשר דר"א דדן הכי היינו משום דס"ל חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא וסברת הריטב"א למ"ד דאית ליה חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא אפשר דאית ליה כל הני תרי טעמי שכתבתי ודוק היטב ונקוט כללים אלה בידך:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה