קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי נחום טרייביטש
פרק ג · הלכה ז
ישב לו קוץ. עיין כ"מ דמה שלא כתב רבינו דין דא"נ דמלתא דפשיטא וכתב הכנה"ג ביו"ד סימן ק"נ ואני רואה בדברי הר"מ שהוזכר זה בדבריו דבמה שכתב אלא ישב ואח"כ יטול כיון למה שאמר בגמרא ואם אינו נראה כו' מותר וה"ד א"נ כגון שישב ואח"כ יטול, ונראין דברי הכנה"ג דהא ע"כ מוכח בגמרא דהא דעביד צריכותא דהיתרא לאו מלתא דפשיטא היא כמ"ש המהרש"א ומהר"ם בסוגיא דלפי גירסא דקתני מעין א"כ הקושיא ליתני רק מעין אלא ודאי משום היתרא. ואין לומר דיש ליישב קושית הרש"א ומהר"ם דאי לא הוי תני הני תרתי הוה מוקמינן מעין דוקא היכא דליכא סכנה והשתא דמיותר מוקמינן אפילו היכא דאיכא סכנה מ"מ קשה ליתני קוץ ומעין ובבא דנתפזרו מיותר ואי אמרינן משום היתרא ניחא אבל לפי שיטת הכ"מ הדבר קשה:
ונראה דהנה אמרינן בגמרא שם מאי א"נ אי נימא דאינו מתחזי האמר רב כו' אלא כו'. וכתב הסמ"ג מכאן יש ללמוד דהלכה כרב אמנם בירושלמי דכלאים מקשה מכמה משניות ולא מתרץ כלום, ע"כ נראה מדבריו דמסופק בהלכה אמנם התוס' במס' חולין (דף מ"א) ד"ה בשוק כתב דתלמודא דידן ע"כ פליג בזה עם הירושלמי ומחלקים בסברא ע"ש, וא"כ ודאי דקיי"ל כתלמודא דידן וגרסינן שם בירושלמי מתניתא פליגא עליה דרב נתפזרו מעותיו כו' לא יהיה שוחח ומלקטן ואם היה מקום צנוע מותר ועוד הביא שם כמה משניות ומסיק דרב ל"ל קיום וכ"ה בירושלמי עירובין ס"פ כ"מ והירושלמי לטעמיה אזיל אבל לדידן לפי סברת התוספות בחולין גם הברייתא דבק"פ שם אינו ראיה כמ"ש בס"ד בחיבורי שם בש"י, והק"ע הקשה מהך דירושלמי על הרי"ף וכל הפוסקים דלא הביאו הך דירושלמי, אשתמיט מיניה לפי דעתו דברי התוס' בחולין ודברי הסמ"ג בסי' י"ט. והנה הר"ן פי' הא דאמרינן בגמרא אי לא שתי מיית לאו דוקא אלא צערא בעלמא ועיין בטור יש שיטת החולקים וע"ש בדרישה שהבין בטור שאפילו בחדרי חדרים ג"כ אסור אפילו היכא דאיכא סכנה. ולכאורה קשה מאי מקשה התלמודא פרצופות ל"ל דכבר שמעינן איסורא ממעין דלמא תני איסורא דפרצופות יתירא לאשמעינן דאפי' בח"ח אסור ואפשר ליישב דהרש"א הקשה היתרא דמעין ל"ל ודחיק ליישב. ולולא דבריו נראה דתני היתרא דאינו נראה הגם דידעינן מהנך תרתי משום דסד"א דהכא במעין יהיה מותר בח"ח מש"ה תני היתרא דאינו נראה דהך היתרא דמעין יהיה דוגמא דאינך דבאינך ליכא שום סכנה א"כ מסברא חיצונה גם בח"ח אסור ומש"ה תני גם במעין היכא דאיכא סכנה היתרא דאינו נראה דשוה הוא לאינך ואינו מותר כ"א באינו נראה כמשתחוה. ועפי"ז יש ליישב דברי הטור שכתב מעין וגם פרצופות צ"ע דהא בגמרא אמרינן דלא אצטריך ולפמ"ש א"ש ודו"ק:
וע"פ דברינו י"ל שיטת הכ"מ דהיתרא דאינו נראה מלתא דפשיטא הוא וליישב קושית מהרש"א י"ל דבקוץ צריך למתני איסורא דאל"כ לא הוי ידעינן איסורא דמעין אפי' במקום סכנה וכמ"ש ובנתפזרו תני איסורא יתירא דאסור הוא בח"ח ומיניה ידעינן דגם במעין אסור בח"ח ואינו מותר כ"א בא"נ כמשתחוה ועיין במהרש"א שם הדברים סתומים ובס' ח"י להגאון בעל א"ח דף ס"ג ע"א כתב לפרש דבריו והרואה יראה דגם לדבריו יש חסרון הניכר בדבריו וע"פ דברינו אלה יש להמעיין מקום לפרש דבריו והארכתי בחידושי ואין מקומו פה להאריך: