קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי נחום טרייביטש
פרק א · הלכה ג
קנא לה על שנים כאחד. מ"ש בכ"מ ראי' מפ"ב דכריתות וכ"ה בב"י סי' קע"ח וכבר כתוב בהגהת בד"ה שיש להעביר הקולמוס ע"ז ועי' פ"מ שפי' בהא דר"י בעי בדרך שאלה משום דדוקא בשנים י"ל דהוא חשדום לפרוצים אבל במאה אכתי איכא לספוקי ע"ש וכ"נ דאם כפי' הכ"מ למה לא הביא רבינו הך רבותא. ודע דקשה לי לפי מה דפסק רבינו כמ"ד דמקנין ע"פ שנים ולכאורה הסוגי' דר"פ שני נזירים דף נ"ז דקאמר כל ספק טומאה ברה"י כגון דאיכא בי תרי דהיינו בועל ונבעלת אבל הכא שני נזירים והאי דקאי גבייהו הא תלתא משמע לפום פשטא דקאי שם למ"ד דאין מקנין ע"פ שנים דלמ"ד מקנין ע"פ שנים א"כ גם בסוטה מצינו תלתא ויותר כמ"ש הכ"מ ואעפ"כ ספיקו טמא ורבינו בעצמו בפ"ט מה' נזירות הלכה ט"ז פסק לסוגי' זו דג' לא הוי רשות היחיד ולכאורה דבריו סותרים זא"ז. בשלמא לפי שי' הראב"ד שם ולפי מה שפי' הלח"מ שם דבריו דבעי' דוקא שיהי' הספק על שלשתן יש מקום לומר דאף אי מקנין לה משנים הספק אין כאן אלא על הבועל והנבעלת אבל לפ"ד רבינו וכ"מ מירושלמי פ"ק דנדה כדבריו גבי הא דאמרי' כשחברותי' נושאות אותה במיטה א"כ הדבר קשה. ואפשר דס"ל לרבינו כמ"ש הרשב"א בחי' פ"ק דנדה דדוקא בג' אנשים חשיב רה"ר אבל בנשים אפי' מאה כחד דמיין עי' במל"מ פט"ז מה' שאר אבות הטומאה. ובזה מיושב מה דמק' התלמידים דלפי סברת הרשב"א הא שמואל מוקי לה שם במס' נזיר מתני' באשה ולפי סברת רשב"א לא מקרי רה"ר ור"א הא קאמר דיקא נמי ולפ"ד ניחא דהרשב"א הוכיח סברתו למ"ד מקנין ע"פ שנים ומש"ה פליג על הירושלמי והירושלמי מצי קאי למ"ד דאין מקנין ע"פ שנים ושמואל ג"כ ס"ל הכי דאין מקנין ע"פ שנים ודוק.