קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבי נחום טרייביטש
פרק ב · הלכה א
מד"ס וכו'. משמע קצת מדברי רבינו דמאמר הוי קנין מה"ת במקצת כיון דקרו לה ד"ס ועי' גמ' יבמות דף כ' קרי לדרבנן ד"ס ועי' בכ"מ ריש הלכות אישות ורש"י במתני' דעשה בה מאמר בפ"ב כתב דמאמר אינה אלא מדרבנן ועי' בתוס' יבמות דף י"ט ע"ב ד"ה גמרי' דג"כ ס"ל דמאמר מדרבנן בעלמא הוא וכ"מ מדקרו לה מאמר וכמ"ש הנ"י משום דאינם קידושין גמורים והוי כמו דבורא בעלמא מש"ה קרי לה מאמר ועי' בתי"ט דכ' הטעם משום שצריך אמירה והרמ"ז סתר לזה דא"כ גם קדושי נשים הוי לקרותו מאמר ובק"ע פ"ב דיבמות הלכה ב' הקש' מי דחיק רש"י לפרש דהוי מדרבנן דהא מבואר בירושלמי דבין לר"ש ובין לרבנן מאמר מה"ת קני במקצת ע"ש ואפשר שמזה הוכיח רבינו מ"ש מד"ס ונראה לי דרש"י ותוס' הוכיחו דמאמר מדרבנן מדמקשה התלמודא יבמות דף י"ח טעמא דעביד בה מאמר וכו' וקשה דלמא לעולם גם בלא עביד מאמר אסור מצד זיקה אלא דנקיט מאמר דמצד זיקה אינה אלא מדרבנן כמ"ש הב"ש וזיקה כה"ג שמת הבעל פשיטא דאינו אלא מדרבנן ועי' בתי"ט בפ"ב דיבמות משנה א' ד"ה עשה בה וכו' למאי דפסקי' כריב"ב וכו' ובק"ע השיג עלי' די"ל דבמת היבם פקעה זיקה והגמ' קאי למ"ד שומרת יבם שמתה אסור באמה ע"ש וכ"מ בתוס' דף י"ח ד"ה והאי וכו' ואנן קיימ"ל דיש זיקה ואסור מיהת מדרבנן ואמאי לא קאמר בגמ' דמש"ה נקיט מאמר דהוי מה"ת ומזה מוכח דס"ל לתלמודא דידן דמאמר אינו אלא מדרבנן ועמ"ש בס"ד בפ"ה.