אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבי נחום טרייביטש

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

מי שיש לו אח מ"מ וכו'. הה"מ הביא מחלוקת ביבם מומר אי יש להתירה בלא חליצה והב"י באה"ע סי' קנ"ו כ' הוי למי שמיקל ביבם מומר מ"מ כ' שם בשם מהרי"ק אם ע"א מעיד ביבם מומר שמת אעפ"י דאנן קיימ"ל דע"א ביבמה לא סמכי' מ"מ במומר סמכי' בצירוף שיט' מהר"ם וסייעתו וכ"כ בשו"ת הגאונים בתראי כיון דרוב הפוסקים סוברים דסמכי' ביבמה בע"א מצרפין לס"ס ובאמת דברי מהר"ם המה נגד דברי התוס' ב"ק דף ק"י דכ' שם דוקא בארוסה אבל בנשואין ודאי דלא אמרי' אדעתא דהכי לא קדשה נפשה וכ"כ בהגהת מרדכי ביבמות להרגיש על דברי מהר"ם מדברי התוס' ואפשר לומר דלא ניחא לי' למהר"ם לאוקמי הסוגי' דוקא בארוסה אלא מיירי בסתם אפי' בנשואין וס"ל דגבי דידה לא שייך לומר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ומה גם דבדבר גדול כזה שתשיירא עגונא אמרי' דעל דעת ראשונה היא נבעלת דלא מחלה התנאי דבשעת קידושין.
ובלימוד הישיבה אמרתי לפרש בדרך פלפול סוגי' דריש כתובות ובכ"ד כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין מיני' תינח קדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל שוי' רבנן לבעילתו בעילת זנות ונתחבטו בו כל מפרשי ש"ס הלא בקדיש בכספא ממילא הבעילות אח"כ המה בעילות זנות ומה איכפת לי' להמקשה אם גם בקדש בביאה ג"כ בעילתו בעילת זנות ויש לפרש ע"ד זה דהא לפי שי' המקשה שם בב"ק אמרי' דכל היכא דלא ניחא לה אח"כ שע"י קדושין זה אפשר לה להתעגן אדעתא דהכי לא קדשה נפשה ויש מקום לומר דכל כה"ג היכא דאפשר לה להיותה יושבת אח"כ עגונה מאמדינן דעתא דלא קדשה נפשה ואינה מקודשת מה"ת כלל כיון דלא נתקיים התנאי וא"כ גם אם נותן לה גט בתנאי וכה"ג היכא דאפשר שיבוא מזה חשש עיגון לא חלו הקדושין למפרע מה"ת משא"כ לשי' המתרץ שם בב"ק דטב למיתב טן דו וכו' אמרי' בכל ענין קדשה נפשה בלא תנאי כלל ודלא כשי' מהר"מ אבל לשי' המקשה שם וודאי דר"ל אדעתא דהכי לא קדשה נפשה ואפי' בנשואין וכמו שסובר מהר"ם אליבא דאמת א"כ ה"ק המקשה ס"ד הא דמשני הגמ' אין כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש וכו' אין הכונה דרבנן תקנו זאת נגד דברי תורה משום תקנת עגונות אלא ה"ק כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש אין מאמדינן דעתה ומה"ת אינה מקודשת וה"נ אפקעינהו רבנן לקידושין מיני' מדין תורה משום דאדעתא דהכי לא קדשה נפשה והוא נמי ניחא לי' בזה ולא אכפת לי' כמ"ש התוס' שם בב"ק ומעתה לא קשי' לי' מה עבדו בבעילותיהן דממילא מה"ת הוי ביאת זנות וע"ש בתוס' שכ' היכא דאית לה הנאה מיד וודאי מחלה לתנאי ויש מקום וסברה דעד כאן לא אמרי' אדעתא דהכי וכו' אלא דקדש בכספא דאז לית לה הנאה משא"כ בקידש בביאה דאז לא איכפת לה ולא עלתה על לבה להתנות שום תנאי וע"ש באס"ז וזו שהקשה שוב תינח קדיש בכספא אבל קדיש בביאה מא"ל דזה לא הי' ניחא לי' להמקשה דרבנן מצד תקנתן יעשו בעילתן בעילת זנות והתרצן ס"ל דטב למיתב טן דו כתי' הגמ' ב"ק ובכל גונא צריכין אנו לומר דרבנן מצד תקנתן משם חשש עיגון שוי' לבעילתן בעילת זנות ועי' מ"ש בס"ד בפ"ג הלכה ד'.

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה