אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי נחום טרייביטש

פרק ב · הלכה יז

הלכה טו

המשכיר בית וכו'. כתב הטור או"ח סי' תל"ז אם הוא בעיר שואלו אם בדקו ורבינו לא הביא דין זה משמע דסבירא ליה דלפי האמת דמסקינן דחזקתו בדוק אף אם הוא בעיר אין צריך לשואלו ולא דמי לשחיטה דקיי"ל ביו"ד סי' א' דצריך לשואלו ולבודקו משום דשם הוא איסור תורה וכ"כ הב"ח ליישב בזה דברי הרא"ש שהביא דין זה מדברי ר"מ ולא הביא מהגמרא ע"ש. ובלימוד הישיבה אמרתי על פי מ"ש הרע"ב בפירוש המתניתין דבודקין שלא יעבור על בל יראה ובל ימצא דחיישינן שמא ימצא גלוסקא יפה וימלך על בטולו וכוונת דבריו דאם לא יבדוק אז שכיח חמץ בביתו איכא למיחש שימצא אדם שימלך בבטולו כמ"ש בש"י ריש פסחים והיינו דרש"י לא ס"ל סברת התוס' ריש פסחים דהטעם דבדיקה דלמא אתי למיכל מיניה ובאמת צ"ע הא טעם התוס' מוכח בגמ' בהא דבעי ככר בשמי קורה מאי כמ"ש רבינו הי"ד ואפשר לומר דרש"י לטעמיה דס"ל בר"פ א"ע דגם בחמץ נוקשה איכא ב"י ולזה כתב רש"י טעם זה דגם חמץ נוקשה אסור להשהות משא"כ אי הטעם משום דאתי למיכל מיניה צריכין לדחוק כמ"ש המג"א סי' תמ"ב. אלא דזה ניחא לשיטת הר"ן אבל לדעת הרע"ב דחששא הוא משום שמא ימלך סברא זו לא שייך בחמץ נוקשה שהוא רע לאכילה. וי"ל לפי' הרע"ב בד"א. דהנה במתני' דכ"מ שאין מכניסין בו חמץ דקדק הרמ"ז מדלא קתני מקום שמכניסין בו חמץ צריך בדיקה ש"מ דהיכא דמספקין אי הוי מקום שמכניסין בו חמץ צריך בדיקה ומזה סייעתא גדולה לשיטת רבינו בהל' יו"ד ודלא כשיטת הראב"ד ורש"י י"ל דס"ל כשיטת הראב"ד מש"ה הוכרח לפרש דע"כ הבדיקה הוא מה"ת ושפיר מדויק לשון המתני'. אמנם דיראה מדברי רש"י דגם דעתו כדעת רבינו. ולפי פירוש הרע"ב י"ל סברא אחרת דהכא מחמרינן גבי חמץ דכיון דגם בביטול יש חששא דאורייתא ואפשר גם רבינו ס"ל סברא זו. והנה יצא לנו מזה דלפי' הרע"ב איכא כאן לתא דאורייתא ועפי"ז י"ל דברי הרא"ש מה שהביא דין זה בשם הר"י דיל"ד בגמ' מה היה ספיקתו אי חזקתו בדוק או לא ובאיזה סברא היה נוטה בצד האבעיא דחזקתו בדוק או לא בדוק ולסברת הרע"ב דאיכא כאן לתא דאורייתא ודאי דאמרינן דחזקתו בדוק דחמירא לאינשי ובודאי עשה כדינו משא"כ לשיטת התוס' דאין כאן לתא דאורייתא לא חמירא לאינשי ואין חזקתו בדוק ועיין הה"מ פ"א מה' אישות וזה היה ספיקותו אי אמרינן חזקתו בדוק דהוי לתא דאורייתא או לא אמרינן חזקתו בדוק דאין כאן לתא דאורייתא כ"א מדרבנן ושפיר קאמר הגמ' מאי נ"מ לשואלו דהא גם בצד האבעיא דחזקתו בדוק היינו משום דיש כאן חששא דאורייתא ובודאי צריכין לברר החזקה ולשואלו וכיון דהשיב ר"נ והוכיח מברייתא דחזקתו בדוק והביא לזה ראיה ממגורה מליאה פירות הגם דתרומת פירות אינו אלא דרבנן א"כ לפי האמת ודאי דיש מקום לומר גם באיתא קמן א"צ לשואלו ולברר והתוס' חדשו זאת הגם דס"ל דבדיקת חמץ עיקרו דרבנן אעפ"כ צריכין לברר והיינו דס"ל דחמץ מקרי אתחזק איסורא עיין מג"א סי' תל"ט ורבינו לא ס"ל כן כנ"ל. ויש עוד מקום לחלק בין מצינן למרדף אבתריה עיין ביו"ד סי' א' ש"ך ס"ק ה' ודו"ק:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה