אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי נחום טרייביטש

פרק ב · הלכה ח

הלכה ו

וכן אם ראה עכבר. כתב בח"י סי' תל"ח דאין חילוק אפילו בככר קטן שיוכל עכבר לאוכלו אפ"ה לא תלינן לקולא דאין ספק מוציא מידי ודאי ועיין מל"מ ובתוס' פסחים דף ט' ע"א לחד תירוצא בדרבנן אמרינן ספק מוציא מידי ודאי ומתני' בלא ביטל איירי אבל מדברי רש"י יראה שם במ"ש דבדרבנן סמכינן על חזקת חבר משמע דוקא משום חזקת חבר אבל בלא"ה אין ספק מוציא מידי ודאי גם בדרבנן ורש"י לטעמיה לפמ"ש המהרש"ל בסוגיא דמפרש ויוצא בשיירא דעל חמץ שאינו ידוע אינו עובר מה"ת ונסתר תירוץ התוס' וכ"מ ג"כ בגמרא דלפי שיטת התוס' קשיא אמאי לא אוקמי הך ברייתא דהניח מגורה מליאה פירות בתרומה בזה"ז ועיין יבמות דף פ"ב דמוקמי סתמא דמתני' בתרומה בזה"ז ועיין ביו"ד סי' קפ"ד סעיף י"א ואם שהתה אחר וסת שיעור שתספור ותטבול א"צ לשאול והיינו משום דהוי ספק ראתה ס' טבלה כדאמרינן נדה דף ט"ו וגרסינן בירושלמי פ"ב דנדה דלמא לא טבלה ומשני ר"ח דטבילה בזמנה מצוה ומביאו הטור יו"ד סי' קצ"ז משמע אי לאו טבילה בזמנה מצוה לא מיחשב לספק ומקשה שם א"כ אנן דקיי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה למה בא עליה בלתי שאלה עיין בס' סדרי טהרה שהרגיש בזה, ואפשר לומר דהירושלמי מיירי בילדה דבזיזא למטבל כמ"ש רש"י בגמ' דף ט"ו אלא דזה ליתא לפ"מ דמסיק הט"ז שם אות ט"ז דגם בילדה קיי"ל להקל והיה נראה דס"ל להירושלמי אף דמיירי בספק ראתה ס"ל דטמאה אע"ג דלא הרגישה כדס"ל לר"א ר"פ הרואה כתם בפירש"י וא"כ מיחשב ודאי דרבנן דעיקר חזקה דאורח בזמנו בא מדרבנן ואין ספק מוציא מידי ודאי אפילו בדרבנן משא"כ לדידן דקיי"ל דאין אשה טמאה עד שתרגיש אין כאן אפילו ודאי דרבנן ושפיר אתי ספק ומוציא מידי ספק ומוכח עכ"פ מדברי הירושלמי כמ"ש רש"י דגם בדרבנן אין ספק מוציא מידי ודאי. שוב ראיתי בספר ברכי יוסף או"ח סי' קפ"ו שהאריך בענין זה אי בדרבנן ספק מוציא מידי ודאי או לא והכא משום חומרא דחמץ ס"ל להטור כן וצ"ע לפי"ז קושית הגמ' פסחים דף ט' מהך דחבר דלמא חמץ שאני ובאמת גם לפמ"ש הה"מ בה' יו"ד ג"כ הדבר קשה ועיין בלח"מ ואין רצוני להאריך:

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה