קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות דעות· רבי נחום טרייביטש
פרק ה · הלכה ו
ואם נפנה אחורי הגדר. בכ"מ האריך כאן לפרש שיטת רבינו והחולקים וכ"ה בב"י א"ח סי' ג' ואעתיק לך פה מ"ש בחידושי למס' ברכות דף ס"ב ע"א רש"י ד"ה ר"א לא גרסינן הכא, הכוונה בזה אי גרסינן הכא ר"א בפ"ע אמרו ר"א זאת א"כ חולק עם עולא והלכתא כר"א ואי לא גרסינן הכא אלא בשינויא דאיסי א"כ הלכתא כעולא ובהך מילתא דפסקו כר"א כתב הב"ח ראיה מעובדא דרבא דסבר ליה כוותיה, ול"נ דהא אמרינן רבא ביממא הרחיק ש"מ דהאי עובדא בלילה הוי והא דנקטו מלתא דר"א לחצאין מדחזינן דר"א מוציא לשנא דעלמא מפשטן ולא רצה לשנויי בטהרות הקילו דהא מוכרחין ברישא דמתניתן והאי סברא ש"מ דר"א גופא סובר בהא כעולא וא"צ כלל לומר דבטהרות הקילו. ועיין שם במתני' ברע"ב שכתב דמיירי בקטנים וכו' וא"ח שמא יגעו בטומאה ע"ש. וקשה טובא לפי זה דא"כ אמאי צריך לשנויי בטהרות הקילו דהא מרישא לא קשה כלל הא בקטנים לא איכפת באדם רואה. ונראה דקשה ליה להרע"ב לר"א דלא ניחא ליה בשינויא דטהרות הקילו וא"כ מה יענה לרישא דמתניתין, א"ו דר"א פי' ממתני' בגדולים ההולכים עם הקטנים אבל בסיפא ודאי קשה והוכרח ר"א לפרושי וצ"ע: