אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש

פרק יב · הלכה טו

הלכה יב

נאמנת ותנשא או תתיבם. כ' התוס' יבמות דף קט"ז ע"ב ד"ה באותו שעה וא"ת אמאי לא מהמני' לה במגו שהיתה יכולה לומר גרשתני למ"ד דרה"מ אפי' שלא בפניו וי"ל וכו' ועי"ל היינו דוקא אמתני' דהתם וכו' דהפה שאסר הוא הפה שהתיר וכו' אבל בעלמא לא היתה נאמנת ע"כ ורש"א הרגיש שם מאי קוש' דהוי מגו דהעזה ולזה י"ל דכיון שאמרה מת ולא יראה דלמא יבוא וודאי דיודעת בעצמה שעפ"י רוב לא יבוא וא"כ טוב יותר אם רצונה לשקר לומר גרשני דליכא העזה ואנן מהמני' לה באומרת גרשני ולא אמרה מת ודוק. אבל שמעתי שהרב הגאון מהו' עקיבא איגר אב"ד דק"ד פוזנא שתמה מאוד על קוש' התוס' הא מפורש שם במתני' אם יש עדים שהיתה א"א אינה נאמנת הרי מפורש דלא אתמר דרב המנונא כ"א בכה"ג דהפה שאסר הוא הפה שהתיר ולאיזה צורך כ' התוס' תי' הראשון ולי נראה דכוונת התוס' בקושייתם דס"ל למ"ד דאתמר דרה"מ אפילו שלא בפניו חזקה מעלי' היא דהא אמרי' שם בגמ' להך מ"ד דאם נשאת לא תצא ואס"ד דלא הוי חזקה גמורה כיון שעכשיו נודע שהיתה א"א מפני מה לא תצא והא דתנן אם יש עדים אינה נאמנת להך מ"ד היינו מדרבנן דלכתחילה לא תנשא וא"כ שפיר קשי' להו להתוס' דהא חזי' בבריית' דוקא באותו מעשה ובאותו שעה סמכו חכמים להאמינה וב"ה הי' ס"ל דוקא בא מן השדה עד שחזרו להורות כדברי ב"ש שלא דברו אלא בהוה והא ודאי דמודה ב"ה דע"א נאמן בעדות אשה אף דמה"ת אינו נאמן ע"א כלל משום חומר וכו' הקילו וא"כ למה לא תהי' אשה בעצמה נאמנת הא אשה מה"ת נאמנת דהא יש לה מגו מה"ת ושפיר הוצרך התוס' לתי' הא' ובתי' השני סוברים דבאמת לאו חזקה גמורה הוא אלא משום דבשעה שאמרה היתה נאמנת מה"ת משום הפה שאסר מצרפי' לזה חזקה דאינה מעיזה שלא תצא ובאמת תיר' השני לפי"ז קצת דוחק ועמ"ש בספ"ז בס"ד.

וכן אם בא ע"א וכו'. מדברי רבינו משמע קצת דע"א נאמן מה"ת וכ"מ מדבריו פי"ג הכ"ט וכ"כ הנ"י בפ' האשה דהא דקאמר משום עגונא הקילו ה"ק חכמים שהחמירו בכ"מ הקילו בזה עי' בתי"ט פ"י דיבמות משנה א' וכ' עוד שם ולא מטעם דאפקעינהו רבנן לקידושין מיני' דהא מסקי' אחיו של ראשון חולץ מה"ת וא"ה איפכא הוי וכן צריכה גט משני משום הרואים בלבד וא"ה מדאורייתא בעי גט ע"ש ובאמת צע"ג על רש"י במס' שבת דף קמ"ה ע"ב ד"ה אלא לעדות אשה שכ' לומר לאשה מת בעלי דהקילו בה רבנן משום עגונא וכו' ואפקעינהו רבנן לקידושין מיני' ע"ש אלא דשם קאי רש"י על עדות עד מפי עד דזה ודאי מדרבנן ואז באמת י"ל אפקעינהו ובמתני' דיבמות שם דתנן אמרה לה מת בעלך כ' בתוס' יו"ט דהא דקתני לשון רבים לאשמעי' דאפילו היתה אמירה ע"י עד מפי עד וזהו וודאי מדרבנן וי"ל עוד כיון דבא בעלה חזינן דלא דייקא האשה לא אפקעינהו רבנן לקידושין אדעתא דהכא ועי' בהה"מ פ"א מהל' גירושין הלכה י"ג שכ' ג"כ הך טעמא כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ועכצ"ל דס"ל כמ"ש וכמדומה שכבר נזכרה סברא זו בגדולי אחרונים ועי' היטב בשו"ת ח"צ סי' ג'.

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה