קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש
פרק ט · הלכה כז
אמר לי' וכו'. כ' בכ"מ מ"מ נראה שלא הכשיר רבינו וכו' ומ"ש המל"מ לתמוה על המרדכי שהביא הב"י עי' בשו"ת רח"ש סי' ג' פי' נכון, וממה שכ' רבינו פה אפי' הי' הכותב והוא השליח שנתנו לה מוכח דסופר שרי להיות שליח ובשו"ת פנים מאירות סי' ס"ח תמה על מ"ש בסדר הגט מהגאון מהר"י מרגליות סי' פ"ח וז"ל בפ"ב דגיטין אמרי' בפני נכתב כולה ובפני נחתם חצי' אפי' אמר אני הוא עד שני פסול מכאן דאין לעשות העד שליח כלל וכו' ומענה הה"ד נמי דאין לעשות הסופר לשליח בתיקון חכמים הוא לומר בפ"נ ובפ"נ והכא אני כתבתי ולא אמר כולה בתקנת חכמים ע"כ וכן תמה ממתני' אמר לשנים תנו גט לאשתי ע"ש ושם בסי' ס"ט כתב ליישב ובמתני' ורבינו מיירי בנתקיים חתימת ידי העדים והר"י מרגליות מיירי אם בא ע"א ומעיד ע"ש שהאריך ובאמת מסתימת דברי מהר"י משמע דמן הסתם הוא אומר ואפשר לומר לפי מ"ש בהגהת רמ"א אה"ע סי' קמ"ב סי"ד דאפי' בעל צ"ל בפני נכתב א"כ ה"ה לשנים שהביאו גט דחד טעמא הוא משום דחיישי' למ"ד משום לשמה ויש לנו דין כקודם שלמדו כמ"ש שם הב"ש וא"כ מ"ש הר"י מרגליות דאין לעשות הסופר לשליח בכל אופן מיירי ואין להקל כלל אפי' בגט מקוים ועי' דף כ"ט מ"ש התוס' שם דאיידי דנקט יכתבו נקט נמי יתנו ובמהרש"א שם אפשר לומר דהא קמ"ל מתני' דרשאין לתנו הסופר יכול להיות שליח ובחידושי הארכתי.