קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש
פרק ג · הלכה יג
מי שהיו לו וכו'. בענין כתיבת השמות כבר האריכו בו גדולי ראשונים ואחרונים ואם יש ספק בשם כגון בשם אלי' הביא בגט פשוט בסי' קכ"ט ס"ק ל"ו בשם הגדולים שחששו ליתן שני גיטין משום ברירה ועוד האריך שם מי שירצה לחוש לכל הסברות האיך יעשה ועי' בנב"י אה"ע מהד"ת סי' ק"כ ולכאורה לא דמי לברירה כלל דהא לא יהי' נתברר שום דבר ממה שהוא עתה ודבר זה לא שייך להכניס בכללא דברירה וכן מצאתי סברא זו מבואר בס' בני חיי בסוף הספר בחידושיו שכ' דיש מקשים על ההיתר שהמנא ר"י בר ברזילי לקראים שישחרר אדם שפחתו על תנאי שתנשא לכשר ואם תנשא לפסול לא תהי' משוחרר וא"כ ממ"נ מותר לקראים לקחת אותה אם הוא כשר הרי היא משוחררת ואם הוא פסול היא שפחה והבן כמותה ומותר להתגייר ומק' ג"כ דהא אין ברירה וכ' דל"ד לברירה היכא שכבר ברור ועומד וא"י להיכן יש ברירה והביא ראי' ממתני' דפסחים ע"ח האומר לעבדו שכח מה אמר לו רבו וכו' ישחט טלה וגדי ויאמר אם גדי אמר לי רבי וכו' אלמא דבכה"ג שכבר ברור אלא שזה א"י יש ברירה אע"ג דמשמע בירושלמי בפ"ג דגיטין דב' גיטין פסולים באשה אחת ופי' הק"ע הכותב ב' גיטין לאשה אחת באיזה מהם שירצה יגרשנה דהא אינו מבורר איזה מהם נכתב לשם גירושין פסולין אם אמרי' אין ברירה הגם דכותב שתיהן לשמה וממ"נ באיזה שירצה לגרש כדין נכתב אלא דאינו מבורר בשעת הכתיבה מ"מ אין ענין זה דומה לזה דעכ"פ שם נתברר עכשיו שרוצה ליתן גט זה ויש לו דמיון לברירה אבל בב' גיטין שכותב מספק שכל אחד בספיקו עומד ומה שהי' הוא שיהי' לא נכנס בגדר ברירה כלל ואפשר שאעפ"כ חששו האחרונים משום סברת הר"י שכ' התוס' בר"פ כל הגט דמדכתיב לה לשמה בעינן שיהי' מבורר בשעת כתיבה אפי' למ"ד בעלמא יש ברירה כנ"ל.