קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש
פרק ג · הלכה ו
לכשאשאנה אגרשנה בו וכו'. עי' תוס' יבמות דף נ"ב ע"ב ד"ה ולאשה וכו' ונ' לר"י דהיינו דוקא למ"ד אין אדם מקנה וכו' וכ"כ הרא"ש ובקיצור פסקי הרא"ש ג"כ העתיק למ"ד אדם מקנה דשלב"ל הוי גט וכ"ה בטור אה"ע סי' קל"ב ועי' במרדכי ס"פ ר"ג וצ"ע ועי' במל"מ פ"ו דין ג' ואפשר לומר דנ"מ לדינא לפי מ"ש בד"מ חו"מ סי' ר"ט אות ג' בשם המרדכי דאם אמר כשבא לעולם יהי' קנוי' לך קנה ולכאורה ק' על המרדכי בהא דאמרי' ולאשה דעלמא לא הא בכה"ג לכ"ע אדם מקנה דשלב"ל ואמאי לא יכול לומר לסופר לכתוב ואין לומר דלא כ' המרדכי את זאת אלא בדרך הכרעה אבל למ"ד א"א מקנה דשלב"ל אין חילוק דא"כ מאי קשי' לי' להמרדכי פ' י"נ מהך דאומר משקלי בעירוכין מכשיבוא ע"ש ונראה דמרדכי חולק בזה עם התוס' וסובר הא דאמרי' ובאשה דעלמא אינו גט היינו כמ"ש בחיד' רשב"א דהכא מיירי בשכ' בו זמן נתינה דהיינו דקאמר להו כתבו גט לכשאכנסנה ואפ"ה אינו גט והיינו מפני שלא בצוואת הבעל דמעיקרא לאו בת גירושין ואין בידו לעשות שליח ואחר שכנסה לא צוהו ולפי סברא זאת אין לחלק כלל בין למ"ד א"א מקנה דשלב"ל או מקנה דשם הוא בע"ד המזכה אבל הכא לאו בעל הוא והתוס' והרא"ש לא נחתו לסברת רשב"א אלא דלמ"ד אדם מקנה דשלב"ל יכול לעשות כן בכה"ג שכותב לכשאכנסה ובאותו זמן שהגט הוא בעולם ולא חזר בו יכול לגרש ושפיר יש מקום ליישב דברי הרא"ש והטור ובכה"ג ס"ל להכרעת הלכה כפסק הרמ"א ח"מ שם ואם גרשה בגט זה מגורשת לחומרא מיהת ואפשר לתלות הדבר אי אמרי' דבעי' שליחות בכתיבת הגט אז יש מקום לסברת רשב"א והתוס' והרא"ש לשיטתייהו אזלו דמסקו דלא בעינן שליחות ורבינו כבר כתבתי ברפ"ב דדעתו דבעי' שליחות בכתיבה ואי"ל סברת הרשב"א ובתשובה הארכתי.