אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי נחום טרייביטש

פרק א · הלכה כה

הלכה כא

או מאוחר. עי' גיטין דף פ' ע"א תוס' ד"ה כי יתביתו מ"ש בשם הר"י ומזה סייעתא קצת לשיטת רבינו ושיטת הראב"ד עי' בס' נתיבות משפט דף רע"א ע"ד ויש מי שכ' כשנכתב זמן מאוחר לדעת האשה מחלה האשה פירותי' אבל אם נכתב שלא מדעת האשה זכתה האשה בפירותי' מיד ומ"ש הראב"ד ולא הזכיר לה איחור הזמן אין כונתו לומר שלא נכתב הזמן מדעתה אלא שלא הזכיר לה איחור הזמן בשעת נתינה לענין נשואין שלא תנשא עד אותו זמן אבל אה"נ שאיחור הזמן נכתב מדעתה וידעה ומחלה וזהו שכ' לענין פירות דכמי שהתנה עמה ע"ש וסובר הראב"ד דאין כאן חשש פירות כיון דיש לבעל פירות והא דלא חש הראב"ד לחיפה כמ"ש הכ"מ דודאי לשיט' התוס' דאינה מגורשת אלא מזמן שכתב בו א"ש כמ"ש שם תוס' ד"ה משום ב"א דלא אמרי' אוקי אחזקת א"א כיון שהיא גרושה לפנינו וכל זה אם יש לה גט שאין בה זמן כלל או שהוא מוקדם דעכ"פ מגורשת לפנינו אבל גט מאוחר לא שייך לומר גרושה לפנינו ועדיין חזקת א"א במק"ע ועי' בפ"י שם והה"מ כ' דהא דמאוחר פסול משום מוקדם וזה דוחק והעיקר כמ"ש בכ"מ ועפי"ז י"ל דה"ט דרבינו פוסל גט מאוחר משום דאנן קיימ"ל כר"י משום שמא יחפה משא"כ חששא דפירות גם רבינו מודה דלא שייך במאוחר וכמ"ש התוס' ולר"ש דס"ל דעיקר טעם משום פירות מאוחר כשר א"כ אין ראיי' מהתוספתא שהביא הר"ן והמגדל עוז ודוק ולזה כ' הראב"ד לא לישתמוט תנא ואמאי לא הביא התוספ' ולפמ"ש א"ש. ובטור אה"ע סי' צ' כ' בשם הרשב"ם אשתו נשואה שהיתה עמו בקטטה ונתן עיניו לגרשה ומתה אינו יורשה והרא"ש חולק בזה ומקור מחלוקתן מהא דאמרי' ב"ב קמ"ו מעשה באדם א' שאמרו לו אשתו תותרנית היא ונכנס אחרי' לבדקה ומתה אינו יורשה ובס' גט פשוט דף ס"ט הקשה לפי שי' הרשב"ם אמאי לא אמרי' דהטעם דתקנו זמן בגיטין משום שמתה האשה בין כתיבת הגט לנתינתו דלא יירשנה וכגון שישלח לה גט למדה"י וקודם שהגיע הגט לידה מתה האשה וע"י הזמן הכתוב בגט יתברר אם מתה קודם כתיבת הגט או אח"כ ע"ש שמכח קושי' זו דחה דברי הרשב"ם ול"נ דעד כאן לא כ' רשב"ם דין זה אלא למ"ד ירושת הבעל דרבנן אז יש מקום לומר הם תקנו לו ירושה והמה אמרו משעה שנתן עיניו לגרשה פקע תקנתם משא"כ למ"ד ירושת הבעל מה"ת אין סברא כלל בעוד שלא נתן הגט בידה להפקיע ממנו מה שזכתה לו התורה בירושתה וא"כ התלמודא רוצה ליתן טעם אליבא דכ"ע ומעתה י"ל למאן דפסק ירושת הבעל דרבנן י"ל ג"כ טעם זה ומזה הטעם יש לפסול גם גט מאוחר משא"כ למאן דפסק ירושת הבעל ד"ת אזדא לה טעם זה ולפי"ז י"ל דרבינו והראב"ד כל אחד לטעמי' שפיר פסק דבפי"ב מה' אישות הל' ג' פסק כמ"ד ירושת הבעל דרבנן והראב"ד פליג עליו ירושת הבעל ד"ת וא"כ יפה פסק רבינו דמאוחר פסול והראב"ד לטעמי' פליג עלי' ובאמת דין זה לא מצאתי בדברי רבינו ובב"י סי' צ' הבין בדברי הטור דדעת רבינו כשי' הרא"ש ודחה לה ולפמ"ש י"ל דסמך רבינו על מה שכ' פה ומעתה כיון דהטעם גט מאוחר משום זה ל"ק מכל המקומות שמבואר דגט מאוחר כשר כיון דפלוגתא דתנאי היא ויפה כ' הראב"ד לא לשתמיט תנא ואם אין עדים על הגט ונתנו לה בעדי מסירה יש מכשירין ובשי' רבינו נראה כמ"ש הלח"מ דלא ס"ל כיש מכשירין וכן משמע קצת גיטין דף כ"ו בהא דאמר קפסיק ותני וכ' התוס' דעיקר הקושי' מהתם דכיון דכבר ידענו שצריך זמן פשיטא דצריך להניח מקום הזמן דלא להוי מוקדם ומאי קושי' הא שם קאי מתני' למ"ד ע"מ כרתי וא"כ סד"א דלא צריך להניח מקום הזמן וכ"ת דקושי' הגמ' הוי למאן דמוקי לה התם מתני' כר"מ דמאי קושי' למ"ד משום פרי א"ו דאין חילוק ובלימוד הישיבה הארכתי ומאי דקשי' לי' להלח"מ אמאי דחה בפ' גט פשוט ודלמא אבא שאול כר"א ס"ל עי' בס' גט פשוט דף ס"ט דעפ"י דברי הרמב"ן שם דלא הכשיר אבא שאול גט שאין בו זמן אלא א"כ כתוב בו גרשתיה היום דא"ש כר"א ס"ל דע"מ כרתי ולא בעי מוכח מתוכו ומיושב קושי' הלח"מ.

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה