קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי נחום טרייביטש
פרק ח · הלכה יג
ואיזה מהם שירצה כו'. בשו"ת הלקט ח"ב מסיק הא דחביב קודם היינו היכא דאין קפידא לאכול זה קודם זה אבל אם הוא דרך אכילה ע"פ הרפואה או מתנהג להקדים זה לזה מקדים אפילו אינו חביב. ועי' בספר ש"ל ועיין בתוס' ד"ה מיתיבי כו' במ"ש לכן צריך להנהיג כו' ודברי התוס' תמוהים מאוד וגם ע"פ הגהות מהרא"ו עדיין לא יתיישב קושיית המהרש"א במ"ש לפטור את התפוחים:
ולחומר הנושא נלענ"ד לפרש הסוגיא לשיטת התוס' אבל באין ברכותיהן שוות אין קדימה אלא החביב קודם ואם חביב לו פה"א מברך עליו תחילה ושוב לא יברך בפה"ע דהוי כדיעבד ואם ירצה מברך בפה"ע קודם הגם אם דבר פה"א הוא מין שבע כמ"ש בח"ר וקושיית הגמרא מהא דתנא מברך על הצנון ופוטר משמע מדלא קתני על איזה שירצה דמחוייב לברך על הצנון לפטור הזית כמ"ש בח"ר ומשני דהתם מיירי כשהצנון עיקר כו' וחסורי מחסרא כו' אבל אין הצנון עיקר אין חשיבות גם בחביב ורשאי לברך בפה"ע אע"ג דצריך תו לברך בפה"א אבל בזה מודה דאם כבר בירך בפה"א על הצנון אינו חוזר ומברך בפה"ע דיוצא בדיעבד וא"כ מינה נשמע לדידן דקיימ"ל כר"י גם באין ברכותיהן שוות מין שבע קודם אם יש לפניו קליות ממין שבע ותפוחים צריך לברך תחילה על הקליות לפטור את התפוחים ועיין בח"ר ד"ה מיתיבי כו' וד"ה רי"א כו' וכן משמע דהא לפי דעת ר"י וכ"פ בש"ע סי' ר"ו אם היה דעתו בברכת בפה"א לפטור פרי העץ פוטר אפילו בשני מינים וקשה מאי מקשה תלמודא דלמא מיירי בהיה דעתו על פרי העץ וצריך לומר כדפרישית ועיין בט"ז ובחידושי אנשי שם ואין להאריך ודו"ק: