קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי נחום טרייביטש
פרק ח · הלכה ו
קפרס של צלף. עיין כ"מ דגרסינן בגמרא מדגבי ערלה לאו פרי נינהו כו'. עיין בתוספות מסכת ברכות ל"ו ע"ב ד"ה קליפי מכאן שיש לברך על הגרעינין בפה"ע והרשב"א חולק ע"ז דהא דחייב בערלה הוא מרבוי דאת פריו ובדברי רבינו לא נתבאר דין זה ובש"ע סי' ר"ב פסק כשיטת התוס' ובספר אבן העוזר מתמיה מאוד על התוס' הנמשכים אחריהם דמבואר בסיפא הך מתניתין פ"ק דערלה דהגרעינין מותרין ברבעי ואי כדבריהם דהוי גרעין פרי אמאי מותרין הרי מבואר דלאו פרי הוא וסיים וכ"כ הטו"ז וש"ך ביו"ד סי' רצ"ד החילוק שבין ערלה לרבעי דבערלה כתיב את ובאמת היא פליאה נשגבה וראיתי שגם בצל"ח הרגיש ועיין שם תירוצו. ולענ"ד נראה לקיים שיטת התוספות וראיה לדבריהם מהך מתניתין נגד סברת הרשב"א דגרסי' בירושלמי ספ"ק דערלה הורה ר"ז באילין פגי תמרא שיקברו (ופירש המפרש שם הפגין היינו פירות שלא נתבשלו עדיין כ"צ והן פרי כדתנן במתניתין בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי ואין להם פדייה דברבעי כתיב קודש וגמרי' קודש קודש ממעשר מ"ה פרי אתה פודה ואין אתה פודה את הפגין והחילוק ביניהם הוא דברבעי כתיב כל פריו כו' משמע אפי' פגין ולענין פדייה גמרי' לה ממעשר שני והתם לא כתיב כל ואינו בפדיון רק פרי גמור ולא בוסר ופגין ולפיכך הורה ר"ז שאין להם תקנה) ר"י בעי עבר ופדיו שמא אין פדוי ותימר טעון קבורה. פי' המפרש ובעי ר"י והלא אם עבר ופדאה שמא אינו פדוי דהפגין אף שאינו פרי גמור מ"מ דומה לפרי גמור דאל"כ לא מרבינן להו מכל פריו וכיון שכן הא ברייתא ע"כ לכתחלה אמרה שאינו בפדיון אבל בדיעבד נפדין הם כו' עיין שם. הנה חזינן דגבי רבעי כתיב כל פריו ומרבינן מיניה הכל וקודש ממעשר מגרע ליה דאסור לכתחילה ואין להם תקנה אפילו בפדיון א"כ קשה על משנתנו דתנן ומותרין ברבעי אמאי מותרין וכ"ת דלא מקרי פרי הא כתיב כל פריו ומרבינן מיניה דבר הדומה לפרי ודוחק לחלק דמאת מרבינן אבל מכל לא מרבינן דמ"ש זה מזה, ומזה נראה דהתוספות פירשו המתניתין הא דתנן ומותרין ברבעי היינו ע"י פדיון וקמ"ל המתניתין דגרעיני פרי גמור הוא וכיון דפרי גמור הוא יש לו תקנה ע"י פדיון גם אם גמרינן קודש ממעשר והיינו משום דמקרי פירי בכ"מ גם לענין מעשר וא"כ אדרבה שפיר כתבו התוספות מכאן דגרעינין פירי הן והיינו מדקתני חייבין בערלה כ"ה גירס' התוספות ומוכח דפרי הוא דאי מריבוי דאת לא הוי אמר חייבין אלא אסורים ומסיפא דמתניתין דמותרין ברבעי ראיה לדבריהם. ולפ"ד משמע בתוספות דגרעינין לאו דוקא אלא גם בקליפיהן הדין כן וכמ"ש המג"א שם דעל קליפת מרנצ"ן מברך בפה"ע דלא כטו"ז דדייק מדנקטו התוס' בדבריהם גרעינין ושבק הקליפין ש"מ בקליפין מברך בפה"א וליתא כמ"ש אלא נקטו גרעינין לרבותא וה"ה לקליפין. ומ"ש באבן העוזר עוד שם ראיה מהא דתנן פ"ב דעוקצין כל הגרעינין אין מצטרפין לט"א אין ראיה דודאי יש הרבה גרעינין שאינן ראוים לאכילה כלל ומ"ש ראיה מהא דתנן פ"ב דתרומות גרעיני תרומה מותרין לזרים ואוקמה ר"י בירושלמי בגרעינין הראוים לאכילה י"ל לענין תרומה דרבנן הקילו ועוד י"ל דהתורם אין דעתו על הגרעינין ועיין במתניתין עוקצין פ"ג מ"ז דאין לדמות ט"א לכ"מ ובעירובין דף כ"ח ע"ב ע"ש ומ"ש שם ראיה מדברי רבינו בפי' המתני' דעוקצין משמע קצת דרבינו אזיל בשיטת הרשב"א. ובש"ע יו"ד סימן רצ"ד שכתב הש"ע ופטורין ברבעי ומלשון זה משמע דהיה מפרש הירושלמי דלא כמ"ש ואעפ"כ פסק בש"ע כשיטת התוספות צע"ג ויש מקום ליישב ואין להאריך פה: