קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי נחום טרייביטש
פרק ה · הלכה ו
הכהנים תרומה. עיין כ"מ ועיין בתוס' במתניתין ד"ה אכל כו' מ"ש אבל אם שלשתן מודרין הנאה זה מזה כו' וכוונת דבריהם כמ"ש התוס' בכ"ד והר"ן בנדרים דלא מיחשב התראת ס' דילמא אתי למתשל בנדרו כיון דמחוסר מעשה וזה שכתב דהשתא מיהא לא איתשל כו' וצל"ע על הב"י או"ח סימן קצ"ו שכתב ראיה לדברי התוס' דאל"כ אמאי לא אמר שם במסכת עירובין אע"ג דתרומה אסורה לישראל הא יכול לאיתשולי על נדרו ע"ש, דהא צריך לטעם זה אם התרומה ביד כהן דלא מצי לאיתשולי כדאמרינן בנדרים דף נ"ט. וי"ל דהב"י לטעמיה אזיל שכתב בכ"מ בפ"ו מהלכות תרומות לחד תירוצא בשיטת רבינו דסובר כסברת הרא"ש בנדרים דהבעלים נשאלין לעולם אפילו אם כבר בא ליד כהן אלא דעדין צ"ע דלא דמי לתרומה דשאני נדרים דמצוה לאיתשולי עליה כדאמרינן התם ומ"ש התוספות במסכת ערכין דשאני תרומה שאין לה היתר לזר אפילו בשאלה כוונת דבריהם דלשם תרומה אין לה היתר כיון דאתשיל עליה לא מיקרי עלה שם תרומה ולזה סיימו שם בברכות הארכתי דלית להו סברא זו לפי האמת ודלא כהבנת הא"ר סי' קצ"ו בדברי התוספות הנ"ל ע"ש ועיין במ"א סימן קצ"ד אי ברכות מעכבות זא"ז: