קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי נחום טרייביטש
פרק ד · הלכה ו
פטר את הפרפרת כו' ופירות. רבינו מפרש כמו שפירש"י ובתוס' שם ד"ה בירך על מ"ק א"כ מאי קמ"ל ולפ"ד הכ"מ מיושב קושית התוס' וסד"א דגם פת יפטור ופ"י הקשה כן על התוס' ולא זכר דברי הכ"מ ועיין בספר זרע יעקב שכתב שקושיית התוס' הוא דרך ממ"נ ע"ש. ולי נראה די"ל דמיירי לעולם בנתכוין וכמו דאיירי רישא בכה"ג דבירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאח"ה בנתכוין ומה"ט נראה דהשמיטו רבינו הך רישא ועיין בצל"ח מ"ש ליישב דברי רבינו משום דמילתא דפשיטא היא ולא נקטו המתני' אלא לדיוקא ואעפ"כ לא פטרו את הפת אפילו במתכוין משום חשיבות דפת ואף דקיימ"ל דגם על פת ויין יצא בברכת שהכל י"ל דדעת רש"י משום חשיבות דפת ויין כ"ע מודים דוקא אם מברך על פת ויין שהכל אבל לא במברך על ד"א גם אם היה מתכוין עליו והא דכתב התוס' שם בסה"ד דחשיב פרפרת מ"ק נראה לענ"ד דהא דבעי שם בגמרא ב"ש ארישא פליגי כו' ובחידושי רשב"א הרגיש מאי נפקא מיניה לדידן ונראה דפירושא דמתני' נ"מ דאי ב"ש ארישא קאי ע"כ צ"ל כפי' התוס' דאל"כ אמאי כ"ש מ"ק דילמא דוקא פרפרת אבל אי ב"ש אסיפא קאי א"כ נוכל לפרש כפירש"י ונ"מ לפרושי מתניתין ויש נפקותא לדינא כמבואר ובזה יש מקום ליישב דלא הביא הרי"ף והרא"ש הך איבעיא ודו"ק: