קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק כד · הלכה יא
שאל אותו פלוני ואמר להד"מ. והרא"ש כ' שצריך עדים ואין החכם נאמן בזמן שהיא מכחשת אותו ועי' ב"ש סי' קט"ו אות ד'. הה"מ כ' בשם הרשב"א באם היא מודית כ"ש שמפסדת כתובתה מטעם הודאת בע"ד כמאה עדים ובאמת משמע דהראב"ד חולק בזה מדקשי' לי' על התלמודא מאי מק' מנא ידע דלמא איירי דהיא אמרה ותי' דאאמע"ר והרשב"א הק' עליו מ"ש מאחד שאמר גנבתי או גזלתי דנאמן אע"ג דמשים ע"ר והראב"ד ס"ל דהכא שאני משום דחשודה להאכילו דברים אסורים וכיון דאין אדם נעשה חשוד ע"פ עצמו הרי יכול לסמוך עליה ומש"ה אינה מפסדת כתובתה כמ"ש בס' הפלאה וא"כ צ"ע על הה"מ שכ' וכ"ש בשם הרשב"א ואפשר דכונת הרשב"א אפי' לשי' החולקים על רבינו אם היא מודית אח"כ לדברי החכם אף דאם היא בעצמה הודה לא מהני ואם היא כופרת החכם ג"כ אינו נאמן אם היא מודה לחכם אח"כ אז וודאי מהני ולא בעינן עדים ודוק.