קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק יב · הלכה ט
שנאמר בה לחוקת משפט. עי' השגת הראב"ד ונראה לי דבא רבינו להורות בזה דין אחר עפ"י מ"ש הר"ן בפ"ב דכתובות הא דתנן רשב"ג אומר נותן לה מעות קפוטקיא ואמאי ברישא יכול ליתן לה ממעות א"י כיון דס"ל לרשב"ג כתובת אשה מה"ת ותי' שם דהוי כאלו התנה שאינו נותן לה אלא ממעות א"י כיון שנשאה שם וסתר לה הר"ן לתי' זה דא"כ דברי רשב"ג סטראי ננהו מדאמר פ' הכותב אם מתה ירשנה דמתנה ע"מ שכ' בתורה תנאו בטל ע"ש ורבינו הי' ס"ל ליישב קוש' זו דע"כ לא ס"ל לרשב"ג דמתנה עמשב"ת תנאו בטל דוקא בירושה משום דכתיב לחוקת משפט אבל בדברים שממון בדברים אחרים יכול להתנות. אמנם מדאורך רשב"ג וסיים וכל המתנה וכו' משמע דלאו דוקא בירושה ועי' בריטב"א הובא דבריו במס' כתובות דף י' באס"ז הא דאורך רשב"ג לאשמועי' דוקא בדבר שהוא מה"ת ע"ש [ויש שם טעות דמוכח במקום בפ' השוכר צ"ל בפ' הכותב] וגם י"ל ליישב קוש' הר"ן לחלק בין דברים שהוא מדידי' לדידה ובין דברים שהוא מדידה לדידי' וכמ"ש המרדכי פ' הכותב.