קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק יא · הלכה יא
שמא עד שלא ארסתיך כו'. משמע מדברי רבינו שיש כאן ס"ס אבל אם היא אשת כהן והיא טוענת מוכת עץ אני י"א דאסורה לבעלה משום חדא ספיקא כמבואר כל זה בפי"ח מה' א"ב הל' י"ח בדברי הה"מ ודעת רבינו דבחדא ספיקא אסורה לבעלה ולא נאמנת בברי שלה כ"א לכתובתה ודברי' אלו תלוים בחלופי גרסאות ובפי' הירושל' פ"ק דכתובות כמבואר כל זה באס"ז בסוגי' דפ"פ ובדעת הרע"ב ג"כ נ' שתופס שי' רבינו ממ"ש במשנה ז' ד"ה נאמנת ומ"מ אי אשת כהן היא מפקי' לה מיני' אלא דמ"ש שם שויתי' אנפשי' חתיכה דאסורא לאסורה ק' הא לא כי דאמר אינו אלא שמא ולפי דברי התי"ט שם ד"ה נאמנת שר"ל דדעת הרע"ב כשי' ר"ח דמ"ע פתחה סתום א"כ שפיר קאמר הרע"ב דהוא שוותי' אנפשי' חתיכה דאיסורא ולי צ"ע דא"א לייחס כן שי' הרע"ב דהרי כ' הרע"ב במשנה א' שם דבוגרת אין לה טענת פ"פ אבל טענת דמים יש לה א"כ הא דקתני בברייתא דף ל"ו דבוגרות אין להם טענת בתולים מיירי בטוען טענת פ"פ ושם בברייתא תני בהדה גם מ"ע וא"כ מוכרח לומר דגם מ"ע פתחה פתוח ועי' במל"מ פה ודברי התי"ט צ"ע וצ"ל בכוונת הרע"ב כיון שעכ"פ הוא אינו מאמין בברי שלה ואסורה עליו מצד ספיקא וכשיטת רבינו.