קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק י · הלכה טו
שאם הי' לו טענת בתולים ישכים לב"ד. ועי' בתוס' ריש כתובות משום לא פליג אפי' באשת ישראל וע"ש מה שמקשה על פירש"י מהך דאבי' ובאמת י"ל בהא דנאיד רש"י מפי' התוס' משום דדוחק הוא לומר דהתקנה היתה משו' אשת כהן לחודא דיש ס' אחד מפני מה יש לנו לחוש שתתקרר דעתו להיות עמה באיסור כל ימי' וכמ"ש הריטב"א הובא באס"ז מש"ה דחיק רש"י לפרש שעי"ז יתברר ויבואו עדים וכל זה לפי מה דמסיק בגמ' לקמן דמתני' אמרי בטענת דמים דאז וודאי לא חיישי' לי' באשת כהן שיהי' עמה באיסור משא"כ לפי הס"ד דתלמודא דמיירי מתני' בטענת פ"פ דבזה גם בחד ס' יש לחוש שיתקרר דעתו דאין הכל בקיאין כדאמרינן בגמ' כמה ברכתא חביטא לי' א"כ שפיר יש לנו לחוש וסובר רש"י מה דס"ד דמק' דמיירי בפ"פ היינו משום דסבר המקשה דמתני' באשת כהן מיירי ושפיר פריך אבי' ורש"י לא כתב פירושו כ"א למסקנא ודוק.
שהנושא את הבעולה. וכ"ה לשון הטור והש"ע בסי' ס"ד כתב בס' הפלאה הא דשינה לשון המתני' ונקטו בעולה במקום אלמנה דכונתם דאלמנה שנכנסה לחופה ולא נבעלה היא בכלל בתולה דאע"ג דאמרי' במתני' דף י"א דכתובתה מנה ואין לה טענת בתולים ולכל מילי דיני כבעולה מ"מ כיון דאמרי' לקמן דף י"ב וניחוש שמא תחתיו זנתה הרי דיש לה טענת בתולים לענין איסור לבעלה א"כ שייך בה טעמא דמתני' שאם הי' לה טענת בתולים וכו' ע"ש שה"ר מהירושלמי ולכאורה ק' א"כ מפני מה לא נקט המתני' בעולה להורות את זאת דלא אתי למטעי אפשר לומר משום דגם אי הוי נקט בעולה יש מקום לטעות בד"א וגרסי' במס' נדה דף מ"ה אבעי' להו הני בתולים מיזל אזלי ואתו א"ד אתצודי הוא דלא מתצדי ופשט הגמ' ממתני' דמיזל אזלי ואתי וכ' התוס' בשם רש"י בתשו' דפי' אתצודי דלא מתצדי דרוב פעמים לא אתי קודם לכן אבל אם באו קודם לכן תו לא הדרה ולפי"ז אי הוי נקט מתני' בעולה הי' יכול לטעות היכא דנבעלה קודם שהיתה בת שלש שנים ונתברר אז בעדים שיצאה בתוליה ותו לא הדרה ואשה כזאת א"צ להנשא בד' דהא אין לה טענת בתולים ומש"ה קתני אלמנה אבל בעולה כה"ג נשאת בד' דווקא משום דמסקי' דמיזל אזלי ואתי ובמתני' לא מפורש עדיין דמיזל אזלי משא"כ רבינו שביאר כבר דין זה בכ"ד מש"ה נקט לשון בעולה. ובעיקר דין זה עי' בפ' שאחר זה.