קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק י · הלכה ט
וקנו מידו. עי' בהגה"מ שהביא מה דגרסי' בפ"ב דגיטין דף י"ח כתובה כמעשה ב"ד דמי ונכתבת ביום ונחתמת בלילה וע"ש בגמ' דרב פליג והרי"ף בתשובה כ' דפסולה אם אין עסוקין באותו ענין והביאו רי"ו בנתיב כ"ג חלק ג' וכ"כ הרא"ש והר"ן בשמו וסיים שם ולד"ה אם קנו מיני' ביום כשירה ופירש"י דהאי דשמואל מיירי שכנסה לחופה ביום ואפי"ה פליג רב ועי' בנתיבות משפט דף קי"ב ע"א טעם לזה אע"ג שכבר נתחייב לה בתנאי ב"ד בשעה שכנסה וכ"ע ידעי בהא ויש לה קול שהרי במקום שאין כותבין גובה מנכסים משועבדים והאיך יחלוק אדם ע"ז ששטר שנכתב באותו שעה מפני שלא נחתם שיהי' מוקדם ופסול ע"ש מה שהאריך בזה ליישב עפ"י דברי התוס' בפ' נערה ואפשר נמי לומר עוד כאן דעיקר כתובה אינו אלא בשיבר בתולין וזה הוא בלילה וז"ל רש"י שם משעת כתיבה דנכנסה לחופה דקרוב חתנות הוא חייל שעבודה ואע"ג דלא אחתום יראה מדבריו דאם באמת לא כנס עד הלילה הו"ל שטר מוקדם ולפי"ז מיושב קושי' התוס' ריש כתובות ד"ה ליום רביעי ומש"ה לא תנשא ביום ה' דאיכא למיחש דלמא יקדים הכתיבה ביום כמ"ש רבינו שצ"ל קודם החופה והחתימה יהי' בלילה בשעת כניסת החופה ואתי למטרף מן הלקוחות שלא כדין ודוק.