קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק ט · הלכה כח
מקום שנהגו וכו'. ואם הסבלונות למקום שחששו הם קדושי ספק או קדושי דרבנן כ' בשו"ת מהריב"ל כלל ג' לפי גי' רבינו דחוששין למיעוט אעפ"י שרוב אנשי העיר מסבלי והדר מקדשי וכ' התוס' משום חומרא דא"א כמו מים שאל"ס וא"כ בדרבנן בעלמא הוא ולסברת הר"ן והריטב"א דהכא חיישי' למיעוט לפי שאין זה רוב קבוע ומחויב דומי' דרוב נשים מתעברות ויולדות שהוא רוב קבוע ומצד טבע העולם אבל רוב זה שאינו אלא מצד המנהג והמנהג עשוי' להשתנות אין זה רוב חשוב שלא לחוש למעוטא משמע מדבריו דמס' דאוריי' חוששין לסבלונות ע"ש שהאריך ועי' בתוס' סנהדרין דף ג' ע"ב ד"ה ד"מ וכו' מ"ש וצ"ל דרובא לרדי' זבני לא חשוב כי הנך רובא ע"ש ג"כ כונת' ע"ד סברת הריטב"א וכ"כ בס' קצה"ח ולפי"ז מיושב מה דקשי' לי בתוס' קידושין דף נ' ד"ה באתרא דמ"ש לפי פי' רש"י ליישב לישנא דחיישי' להקל ע"ש ואמאי לא קשי' להו היא גופא קש' האיך ס"ד לחוש למעוטא להקל באיסור א"א ולדברינו ניחא די"ל כסברת הריטב"א דהוי ספיקא וא"כ מעמידין האשה על חזקת פנוי' מש"ה לא כ' כ"א ליישב לישנא דחוששין ועי' בשו"ת מהרח"ש סי' נ"א שכ' בשם מהרי"ק דחשש סבלונות אינו אלא לכתחילה ואם ניסת לא תצא ולפי סברת הריטב"א וודאי דאם ניסת תצא ואם יש עוד סניפי' להקל או שיש שאר ספיקות ע"ש כי יש לצדד להקל.