אור ברסלב

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש

פרק ז

פרק ו

הלכה ג

הרי את מקודשת. עי' הה"מ מה שחלק עם הרשב"א ואפשר לומר אם היא אומרת בלבה היתה להתקדש בזה מסתבר כסברת הרשב"א ועי' בר"ן במתני' במה דקמ"ל בהא דאמר אם בלבה הי' ודוק.

הלכה ט

קדשה. עי' הה"מ מ"ש ודבר זה הוא מחלוקת בירושלמי ופסק הוא ז"ל כן והמעיין שם בירושלמי משמע דהלכתא כאידך לישנא ובחדושי הארכתי.

הלכה טז

האומר לחבירו. עי' השגת הראב"ד ובתי"ט מה שכ' דרבינו הי' לו גי' אחרת.

הלכה יח

אם היו שוין חמשין. עי' רש"י בגמ' דף ז' ובס' עצמות יוסף דהא דאמרי' כי פליגי בחמשים ובשוה חמשים לרבותא דרבה אבל הה"ד בנתן לה סתם נמי פליגי ועי' בב"ש סי' ל"א ס"ק ב' בהא דפסקי' אם קדשה באבן טוב סתם אינה צריכה שומא היינו לפירש הרא"ש. ולהר"ן דסוברה ששוה הרבה יותר אין חילוק בין אם קדשה סתם ע"ש דיראה מדברי הרא"ש דס"ל דקפידא לא הוי כ"א היכא דאיכא למיחש שיהי' סבורה שאינו שוה כ"כ כמו שאמר הארוס וזה ליכא למיחש רק אם אמר ששוה כך וכך אבל בנתן לה בסתם לא אבל להר"ן סובר באמר דהיא סבורה ששוה הרבה יותר ולכן מנהגינו להוציא אבן מן הטבעת כדי לצאת אליבא דכ"ע ודוק בזה כי יש להשוות בסברה זו דהרשב"א והרא"ש לא פליגי אהדדי.

תוכן העניינים

קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה