קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק ד · הלכה ח
כיצד מקודשת למיאון. יראה מדברי רבינו דאף בקידושין לבד בלא נשואין צריכה מיאון וכ"מ בגמ' יבמות דף קי"ז והרמב"ן כ' דכל הני דמוכחי' דארוסה צריכה למאן דוקא בשקבלה היא קדושי' אבל בשקדשוה אביה ואמה אפי' לדעתה אינה מקודשת כלל וא"צ מיאון לפי שלא מצינו שתקנו חכמים שליחות לקטן אבל כשהכנסוה לחופה לדעתה אע"פ שקבלו הם הקידושין ה"ז צריכה למאן והיינו מתני' דקתני שהשיאתה אמה ואחי' ולא קתני שקדשתה אמה והיינו נמי דאמר רחב"א כל שאינה יכולה לשמור קדושי' א"צ למאן ואפשר שכוין ג"כ דעת רבינו כן עי' בהל' ז' מ"ש הה"מ על השגת הראב"ד ועי' בחי' רשב"א יבמות שכ' דברי הרמב"ן להראות פנים להעמיד דברי הרב ר"י בר ברזילי שכ' בתשו' להאלפסי ז"ל זה שאמרה המשנה והשיאתה וכו' ולא אמר דקדשתה דקדושי קטנה אינה כלום ואין קדושין מועילי' אלא לאחר הנשואין ע"ש ובאמת לישנא דרב בר ברזלי משמע דלא חלו הקדושין אפי' בקבלתה וליישב דברי הרב נ"ל דבאמת ס"ל להרב דקטנה לא חלו קידושין כלל אפי' בקבלתה וכמ"ש הרמב"ן דלא תקנו שליחות לקטן ואף אם קבלה הקדושין בעצמה עכ"פ לקידושין צריכין עדים ואין מעידין על הקטן וכמ"ש רבינו בפ"ו מה' גירושין הל' ט' והא דמצינו דגם ארוסה בעי מיאון היינו דאם לא מיאנה ועמדה אצלו עד שתהא גדולה חלו הקידושין למפרע וכמ"ש בחיד' רשב"א ובנ"י בפ' ב"ש עלה דהאי דהמקדש את הקטנה קידושי' תלוין דתלמודא מפרש לה בתרי גוונא או לומר קידושיה תלוי' עד שתהא גדולה ואז גמרו הקידושין דהו"ל בשעה שנתן לה כסף קידושי' כאלו התנה עמה הרי את מקודשת לי לאחר גדלות או כשבעלה בגדלות דוקא אז היא מקודשת מה"ת ע"ש ואם בעל אחר גדלות אז גם כשקדשה כשהיא ארוסה ולא מיאנה אמרי' דבעלה לשם קידושין אבל אם רוצה לצאת ממנו בעודה ארוסה א"צ למאן.