קובץ על היד החזקה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי נחום טרייביטש
פרק ב · הלכה טז
כדי לכוף ראשן לעיקרן וכו'. הוא השיעור הגדול שבכולן אפי' להקל עי' במל"מ ועי' במס' נזיר דף ל"ט ע"ב קים להו לרבנן כל ז' יומין אתי' מזי' כדי לכוף ראשן לעיקרן. ולא ביאר רבינו מראה השערות אי בעי' שיהי' שחורות משום שאין סימן חלוק בהם וכמ"ש התוס' ב"ב דף קנ"ד ד"ה ועוד והמל"מ בהל' ב' הביא דברי תוס' אלו ותמה על הפוסקים שלא הביאו שי' ר"ת שב' שערות יהי' שחורות דוקא ופלפל בחכמה בפי' דברי ר"ת ליישב קוש' הרמב"ן מה שהק' על ר"ת שא"י מנין לו וכ' שם לפרש דרבינו תם סובר כן בפי' הא דאמר ר"י נדה דף נ"ב עד שירבה השחור וע"ז תמה המל"מ ע"ש ולענד"נ דר"ת הוכיח פירושו מהא דאמרי' שם מהו לבודקו וכ' התוס' בנדה דף מ"ח ע"ב ד"ה בשלמא וכו' מאי מהני בדיקה הא משמע שם בגמ' דאף אם מצאנו ב' שערות י"ל דמקטנותו הם ושומא נינהו ע"ש מה שתי' ולא הי' ניחא לי' לר"ת בזה דעכ"פ אין מוציאין הממון מחזקתו בשביל ס' זה והא נ"ל לר"ת דוודאי ב' שערות מהני ואין חילוק בין לבנות ושחורות כדס"ל לכל הפוסקי' אלא דאם בדקי' ומצאנו בו שערות שחורות שאין דרך לגדל שחורות אפי' לאחר י"ג עד לאחר זמן ובנמצא בו שערות שחורות שוב וודאי דאין מקום לספק כלל דהשערות השחורות הי' נמצאי' בקטנותו ושומא נינהו דאין דרך השומא להיות שחורות ובזה שפיר שאלו מהו לבודקו וגם הרמב"ן י"ל במ"ש דנ"ל לי' לר"ת ממה שאמרו עד שירבה השחור דמשם מוכח סברת ר"ת דהרי גם לר"י דס"ל דבעי' עד שירבה השחור היינו דווקא למיאון משום דקדושי קטנה מדרבנן הם דלא ס"ל כמ"ד כי גדלה גדלה קידושין בהדה אבל מודה ר"י דמשתביא ב' שערות הוה גדולה כמ"ש הר"ן בחי' למס' נדה אלא דרבנן החמירו משירבה השחור שלא יכולה למאן משום כיון דהשערות שחורות נראית כגדולה וזה הוא ראי' לסברת ר"ת ובזה סרה כל קו' המל"מ דגם ר"ת דעתו כדעת כל הפוסקי' דשתי שערות מהני בין שחור ובין לבן והדברים ברורים להמעיין היטב.